הבסיס האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון ממוקם בקטאר, ובו יושבת המפקדה המרכזית של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM). לפי עדות שנתן הגנרל מייקל אריק קורילה, המפקד הקודם של סנטקום, נוכחות אמריקנית זו ממומנת בנדיבות על ידי קטאר, בסכום של 300 מיליון דולר לשנה לתחזוקת הבסיס. הוא דיבר בפני ועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים בוושינגטון ביוני 2025.
אין מדובר במתנת חינם. כפי שהדגים הזעם האמריקני לאחר הפעולה הבודדה של ישראל נגד חמאס בספטמבר 2025 בדוחא, הבסיס היה ועודנו בלב מערכת יחסים שסנדלה את חופש הפעולה של ישראל בנסיכות העשירה והמשפיעה.
גם כאשר במלחמה מול איראן האמריקנים נדרשו לפנות ממנו כוחות, הבסיס עדיין מילא מרכיב מרכזי במערך שלהם – עניין שהמחיש כמה דוחא חשובה במערך השיקולים של ארה"ב בהתנהלותה מול איראן.
קטאר הפנימה את החיוניות של המתקן הצבאי האמריקני בשטחה, ופעלה במקביל לקידום מהלך דומה מול כוחות נאט"ו. הפעם הקשר נשען על המעורבות של טורקיה בנאט"ו. כזכור, צבאו של ארדואן הוא השני בגודלו בברית הצפון אטלנטית, אחרי זה של ארה"ב.
כך, עוד בשנת 2004 קטאר הצטרפה ל"יוזמת שיתוף הפעולה של איסטנבול” – מסגרת של נאט"ו שנועדה לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות המזרח התיכון. בשנת 2016 נאט"ו קיבלה את בקשתה של קטאר למנות את שגרירותה בבלגיה כמשלחתה הרשמית לנאט"ו. בשנת 2018 קטאר חתמה על הסכם ביטחון אישי עם נאט"ו בבריסל, כדי להקים מסגרת רשמית לשיתוף מידע מסווג ולחיזוק אימונים משותפים.
לאחר שקשר זה בוסס, קטאר פנתה לטפח את רעיון הבסיס בתהליך הדרגתי ועקבי.
בינואר 2025 התקיימו פגישות בין בכירים קטאריים לנציגי נאט"ו ונדונה האפשרות להקמת מרכז אימונים משותף בשטחה. באוגוסט 2025 השתתף חיל האוויר הקטארי בתרגיל נאט"ו “עיט אנטלי” בטורקיה. בנובמבר 2025, נפגש מפקד כוחות המשטרה הצבאית הקטארית עם סגן המפקד העליון של נאט"ו, והעניק לו עיטור מטעם הכוחות הקטאריים. בדצמבר 2025 פורסם קיומו של קורס להכשרת קצינים קטאריים, הכולל הכשרה על נהלים ומדיניות של נאט"ו.
הלאה, באפריל 2026 הגיעה משלחת קטארית למטה נאט"ו בבריסל לדיון על שיתופי פעולה בנושאי איומים כימיים, ביולוגיים, קרינה וגרעין, על רקע חששות מנשורת גרעינית. באותו חודש השתתפה משלחת של כוח הביטחון הפנים הקטארי בתוכנית הכשרה באירלנד שמטרתה הסמכה על פי תקני נאט"ו.
ביולי 2026 התרחשו מספר התפתחויות משמעותיות. ב-7 בחודש השתתפה קטאר בישיבה בדרג שרים בנושא “יוזמת איסטנבול לשיתוף פעולה” עם מדינות נאט"ו, שהתקיימה בשולי פסגת הברית באנקרה, טורקיה. בראש המשלחת עמד שר המדינה במשרד החוץ, ד"ר מוחמד בן עבד אל-עזיז אל-ח’ליפי. נמסר על התקדמות לקראת השלמת הקמת מרכז אזורי “למבצעי תמיכה בשלום” בקטאר, תחת חסות נאט"ו, ועל הסכמה לתוכנית שותפות. הפגישה באנקרה ומעורבות טורקיה תוארו כחלק ממגמה רחבה יותר, כאשר השלב הסופי של הקמת המרכז האזורי מתקרב.
בהמשך, השתתפה המשלחת הקטארית לאיחוד האירופי ולנאט"ו בחגיגות יום העצמאות הבלגי, כהדגמה לשיטת העבודה הקטארית, המסייעת לקדם אירוח מרכז ההכשרה של נאט"ו בשטחה. הצעד האחרון היה ב-23 ביולי, אז נפגש ראש מטה הכוחות המזוינים של קטאר עם משלחת בראשות הנציג המיוחד של מזכ"ל נאט"ו לשכנות הדרומיות, כהדגמה לאופן שבו קטאר משתמשת בשיח “הדרום הגלובלי” כדי לבסס את עצמה כמרכז נאט"ו חדש בדוחא.
ההצבה המתוכננת של בסיס נאט"ו הייתה מפתיעה, במיוחד לאחר שבמלחמה עם איראן התגלתה הרגישות המבצעית של הבסיס האמריקני, שהיה נתון לאיומים מתמידים מצד טהרן. הקמתו על אף עובדה זו, המחישה את חוכמת התהליך העקבי של קטאר. במסגרתו, קשרים שטופחו לפני המלחמה נותרו איתנים במהלכה ולאחריה, על אף השינויים הגיאו-פוליטיים.
זוהי דוגמה נוספת כיצד המינוף הקטארי בפורומים בינלאומיים הרסני לישראל, הן בדרג צבאי והן בדרג דיפלומטי. קשר קטארי-טורקי זה, בדמות בסיס נאט"ו על אדמת דוחא, הוא בבחינת איום גיאו-פוליטי ארוך טווח.