למעלה מ-40 אלף מתפללים הגיעו לעיר אומן שבאוקראינה לרגל ראש השנה הקודם. כך לפי רשות ההגירה האוקראינית. להערכת ארגון “איחוד ברסלב באומן”, אחד הגופים שמנהלים את האופרציה, כ-30 אלף איש באו מישראל ואליהם הצטרפו מרחבי העולם כעשרת אלפים מתפללים נוספים.
אך השנה, העיצומים המוטלים על המגזר החרדי צפויים לשבש את הרכבת האווירית של השבוע הקרוב. רבים מאוד מקרב העריקים שהתכוונו לטוס לציון של רבי נחמן, ייאלצו להישאר בבית. אחרים, מתכוונים להערים על הרשויות, בדרכים שחלקן מתפרסמות כאן לראשונה. עם זאת, המדינה מודעת לכך וכבר נקטה צעדים כדי למנוע זאת.
כידוע, רוב הנוסעים לציון קברו של רבי נחמן נמנים עם אנשי החסידות ברסלב. אך בשנים האחרונות העלייה לאומן צברה תאוצה גם בקרב קהלים נוספים, בכללם שרים וחברי כנסת שנוהגים לפקוד את המקום. להערכת הארגונים העוסקים בנושא, בסופו של דבר כ-2,000 מתפללים יישארו בארץ. לעומתם, כמה מאות יעשו הכל כדי להגיע לאומן בכל מחיר.
לדברי גורם ב"איחוד ברסלב”, בעבר התאפשרה ההגעה לאומן גם לאנשים שיש להם צו עיכוב יציאה ממגוון סיבות. הדבר נעשה בין היתר כנגד חתימה על ערבויות. השנה, ברקע הרגישות הפוליטית-משפטית סביב נושא הגיוס, הרשויות החמירו את הנהלים והן מסרבות לחלופות שבהן הסתפקו בעבר.
נצמדים במעבר הדרכונים
כיצד אם כן מתכוונים מבריחי הגבולות להגיע בכל זאת לאומן? עסקנים וסוכני נסיעות במגזר החרדי, שהעדיפו לדבר בעילום שם, פרשו בפני JNS את שיטות ההברחה הנפוצות בקרב העריקים.
מי שעברו בשנים האחרונות בעמדות ביקורת הגבולות בטרמינל 3, כנראה שמו לב לכך שאולם המעבר כמעט ריק מאנשי רשות האוכלוסין וההגירה. יש רק שתי עמדות מאוישות בפינת האולם, והן מיועדות לבעלי דרכונים זרים. העריקים מנצלים את ההמון שגודש את נתב"ג בערב ראש השנה ומתנהלים בצורה הבאה: נוסע אחד שהסדיר את מעמדו מול צה"ל מעביר את הדרכון בעמדה הביומטרית. עבורו שער המעבר נפתח – ואז אחד הנוסעים העריקים ממהר לעבור דרכו בצמוד לבעל הדרכון שאושר.
“בשנה שעברה נוסעים עריקים פשוט המתינו באולם וחיכו לנוסע ‘מאושר’ שיזרום איתם, ויאפשר להם לעבור את הביקורת בלי להעביר את הדרכון”, אומר ר׳, סוכן נסיעות מוכר במגזר החרדי. השנה, עקב השינוי בהנחיות של רשות האוכלוסין, ייתכן שיהיה קשה יותר לצאת מהארץ בדרך לא חוקית זו.
מסלול בריחה נוסף עובר דרך טרמינל 1. טיסות רבות למדינות מזרח אירופה, בעיקר של חברות הלואו-קוסט וטיסות הצ’ארטר, יוצאות מטרמינל זה, כאשר הברחת הגבול עובדת בשיטה הבאה: הנוסע רוכש כרטיס טיסה למדינת היעד, ובמקביל רוכש כרטיס טיסה נוסף לאילת. טיסות פנים אינן כרוכות, מטבע הדברים, בביקורת גבולות. וכך, מבריח הגבול מגיע לטרמינל 1 ומבצע צ’ק-אין לשתי הטיסות. הוא נכנס ללא עיכובים לאולם המראות הפנים, שם פתח אחד בלבד מפריד בינו לבין אולם הטיסות הבינלאומיות. את הפתח הזה ניתן לעבור בקלות בהצגת כרטיס הטיסה הנוסף לחו"ל, שכן המאבטחים במקום לא דורשים מעבר נוסף דרך ביקורת הגבולות. כך, למרות הגדרת ה"עריק”, אותו חסיד יצליח להערים על הרשויות וכמצוות דתו להגיע לאומן.
פטור במחיר מופקע
דרך אחרת להגיע לציון, ובכלל להיפטר ממעמד העריק, היא שוחד.
“שילמתי 15 אלף ש"ח לעסקן ה’מתמחה’ בעבודה מול צה"ל, כדי לקבל פטור כבר לפני ראש השנה הזה”. כך מספר י’, חסיד ברסלב בן 25 מצפת. מדובר בתשלום גבוה יחסית לתעשיית הפטורים מצה"ל, שגובה מ"לקוחותיה” בימים כתיקונם סכומים הנעים בין 5,000 ל-9,000 ש"ח לפטור. מתברר ש"פטור במסלול מהיר” עבור עריקים שמעוניינים לנסוע לאומן עולה יותר – בחודשיים האחרונים זינק התעריף לסכום של 15,000–25,000 ש"ח, תלוי במקרה. “הכל בשביל להגיע לרבנו בראש השנה. הייתי משלם גם יותר מזה אם היו מבקשים”, מדגיש י’.
חלק מהעריקים המבקשים להגיע לאומן אינם חוסכים בכסף, ומנפיקים ביום הטיסה דרכון זמני בנתב"ג. לדברי שני נוסעים שהשתמשו השנה בשיטה זו, מערכות רשות האוכלוסין בביקורת הגבולות אינן מקשרות מיידית בין צווי עיכוב יציאה לדרכון “טרי”, ויציאתם מהארץ התאפשרה ללא עיכובים.
שיטה נוספת ומוכרת ברחוב החרדי להתחמק ממעצר היא להתייצב בלשכת הגיוס, כביכול לצו ראשון כמי שבאים להתגייס. כך, צו העיכוב מוסר – וה"מתגייסים” יוצאים לאומן מבלי להיעצר. כמובן שהם אינם מתגייסים בסופו של דבר.
למרבה האבסורד, ענף חרדים בצה"ל פרסם לפני מספר ימים סרטון שמציע לעריקים לאמץ את השיטה. בסרטון, שהופץ בעמוד האינסטגרם הרשמי של הענף, הדמות מציעה לחרדים להגיע עם הצו שקיבלו ללשכת הגיוס, למסור את פרטיהם האישיים ולצאת כחוק לחו"ל מבלי להיעצר. כמה שעות לאחר שפורסם, הסרטון ירד מהאוויר ובצה"ל טענו שהוא פורסם “בניגוד להנחיות”. חלק מהעריקים אף מרחיקים לכת, ומגיעים ללשכות הגיוס על דעת שייעצרו, יישבו בכלא הצבאי מספר ימים ובתום התקופה יוכלו לטוס ללא חשש ממעצר.
דרך יצירתית נוספת שמדוברת בקרב החסידים היא שכירת יאכטות ליעדים קרובים כמו קפריסין או יוון. משם הם עולים על טיסה למדינות מזרח אירופה וליעד הנכסף. אמנם פקידי ביקורת הגבולות מחתימים את דרכוני המפליגים, אך רשות האוכלוסין לא מנהלת מעקב ובקרה הדוקים אחר העניין. הפקידים בוודאי לא עורכים חיפושים בכלי השיט ומנסים לאתר נוסעים שלא החתימו דרכונים טרם ההפלגה. למרות הקלות היחסית בשיטה, גורמים בברסלב מעריכים כי בסופו של דבר היוזמה המקורית תסתכם בהתארגנויות בודדות בלבד.
“בוכה מהמחשבה שלא אסע לאומן”
אך כאמור, רוב רובם של החסידים העריקים יישארו בארץ. “בסוף צריך לזכור שאנשים יוצאים לאומן כדי להתפלל. יומיים-שלושה וכולנו חוזרים לארץ”, אומר נתן, תושב בני ברק בן 27. נתן טס לאומן ב-10 השנים האחרונות, והשנה ייאלץ להישאר בישראל לאחר שלא הסדיר את מעמדו מול צה"ל.
“אנחנו לא יוצאים כדי לטייל, לחגוג או לעשות קניות. כלום. רק לזכות להתפלל ליד הציון הקדוש”, הוא אומר ומוסיף בכאב: “היומיים האלו מטעינים לנו את המצברים לכל השנה. כעת אני אובד עצות ומוצא את עצמי בוכה רק מהמחשבה שלא אזכה להיות השנה בציון”, הוא משתף.
יצוין כי לפני מספר שבועות, רשות האוכלוסין וההגירה החמירה את נוהלי היציאה מהארץ הנוגעים למי שצה"ל מגדיר כ"עריקים”. על פי הנוהל החדש, צו עיכוב יציאה מהארץ יימסר לנוסע כבר בשלב הצ’ק-אין בנמל התעופה. כלומר, צעיר חרדי שרוצה לטוס לאומן אך נדרש לשירות על ידי צה"ל, לא יוכל לבצע צ’ק-אין בשדה התעופה או ביישומונים של חברות התעופה. יחד עם זאת, על פי עדויות שפורסמו בגל"צ, רשות האוכלוסין מעבירה את המידע לחברות התעופה הישראליות בלבד, אך בחברות הזרות המידע לא נקלט.
ברשות האוכלוסין טוענים שהנוהל החדש דווקא נועד להקל על הנוסעים החרדים. שכן, עד לפני מספר שבועות המידע על העיכוב היה עולה רק בסוף תהליך היציאה מהארץ, לאחר שהנוסע עבר צ’ק-אין, ביטחון ומסירת מזוודות. אם אכן היה נגדו צו עיכוב, תהליך החזרה בשדה התעופה היה מסורבל ומורכב.
יש לציין כי הנוסעים לאומן רחוקים מלהיות היחידים שמצליחים לצאת מהארץ או להיכנס אליה באופן לא חוקי. בקרב גורמי האכיפה יש מידע מודיעיני רב על תעשייה נרחבת של הברחות בשדה, בכלל זה של עובדים זרים ואחרים. זאת בניגוד לתדמית של נתב"ג כשדה בעל רמת אבטחה גבוהה.
