ההגבלות שהטילה היועמ"שית גלי בהרב מיארה, על הדרג הפוליטי-מדיני לקראת הבחירות, כוללות שורה של החמרות בהשוואה למערכת הקודמת ב-2022.
כך עולה מהשוואה שערך JNS בין “קובץ הנחיות היועמ"שית” שהועבר לפני שבועיים לשרים, לבין המסמך המקביל מלפני ארבע שנים. עם זאת, ישנה גם הקלה בודדת ביחס לעבר.
ההגבלות, שלא נקבעו במפורש בחקיקה, אלא מקורן בפסיקות של בית המשפט העליון, כוללות שורה של איסורי פעילות על הממשלה והשרים בתקופת בחירות, מהבטחת תקציבים פוליטיים ועד מינויים. בדיקת JNS מעלה כאמור כי בהשוואה להנחיות שפורסמו טרם הבחירות לכנסת ה-25, אז כיהנה “ממשלת השינוי”, ההנחיות בנוגע לבחירות הקרובות כוללות מגבלות חדשות.
אירועים וכנסים
אחד החידושים המרכזיים נוגע להנחיות הקשורות לכנסים, לטקסים ולאירועים הנערכים על ידי משרדי הממשלה. בתקופת הבחירות, על השר ליידע את הייעוץ המשפטי במשרדו על אירועים מסוג זה, על מנת שיבחן אותם על פי שורת פרמטרים: עד כמה האירוע קשור לעבודת המשרד, האם גורם מקצועי או פוליטי יזם את האירוע, מה הסיקור התקשורתי המתוכנן ועוד.
לראשונה נאסר שידור של אירועים רשמיים, בעמודי המדיה החברתית האישיים-פוליטיים של השרים. זאת, “בשל העירוב של ההיבטים הממלכתי והפוליטי”, כפי שנכתב במסמך ההנחיות.
יתרה מכך, היועצת בהרב מיארה, כותבת לראשונה כי במקרים מסוימים עצם השתתפות הגורם הפוליטי באירועים המדוברים יכולה להיחשב כ"תעמולה”. לדבריה, עשויים להיות מקרים שבהם השתתפות השר, עלולה להביא לפסילת עצם האירוע, אף אם הוא עצמו לגיטימי. לא נאמר אלו אירועים עשוי היועמ"ש לפסול.
רשתות חברתיות
הגבלות חדשות הוטלו גם על הפעילות ברשתות החברתיות. היועמ"שית הנחתה כי רשות ציבורית לא תשתף פרסומים מעמודיהם האישיים של נבחרי הציבור, ואף נאסר עליה לתייג את העמודים האישיים שלהם. הרקע להנחייה זו היא עתירה שהוגשה במאי השנה לוועדת הבחירות המרכזית. הסיבה לעתירה היא נוהג של משרד החוץ לפרסם מחדש בחשבונותיו הרשמיים, תכנים מתוך הערוצים האישיים-פוליטיים של השר גדעון סער. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, קיבלת את העתירה בחלקה, והאיסור הוחל על כלל הדרג הפוליטי.
בנוסף, היועמ"שית אסרה לראשונה על עוזרים מקצועיים של השרים לתפעל עמודים אישיים-פוליטיים שלהם ברשתות החברתיות. זאת למרות שמותר להם לעסוק בפעילות פוליטית במסגרת תפקידם, כמו הדפסת נאומי בחירות ותיאום פגישות פוליטיות, זאת על בסיס החלטת יו"ר ועדת הבחירות הקודם, נשיא העליון יצחק עמית.
מגבלה חדשה נוספת, היא איסור לפנות לעובדי מדינה במשרות אמון בבקשה שיטלו חלק בפעילות פוליטית. במשרות אמון מכהנים מי שהשרים מינו כמינויים אישיים, והם הקרובים ביותר לשרים. בעבר לא הוטלו הגבלות על השתתפותם בפעילות פוליטית. ממערכת בחירות זו חל האיסור החדש.
שורת איסורים נוספים
כחלק מקובץ ההנחיות הכללי, היועמ"שית אוסרת גם על מינויי בכירים: בצה"ל מדרגת אלוף ומעלה, במשטרה מדרגת ניצב ומעלה, ובשירות בתי הסוהר מדרגת גונדר ומעלה. גם נאסרו מינויי בכירים ללא הליך תחרותי, אך הותר למנות נושאי משרות אמון בלשכות שרים ומנכ"לים.
עוד נאסר על הדרג הפוליטי להבטיח במהלך פעילות בחירות חלוקת הטבות או הקצאת תקציבים, וכן אסור להבטיח משרות בתמורה לתמיכה פוליטית או במסגרת הסכם פוליטי. כמו כן, אסרה היועמ"שית לערוך סקרים ממשלתיים שמטרתם או תוכנם תעמולתי. במיוחד לדבריה, יש להימנע מסקרי שביעות רצון או משאילת שאלות על נבחרי ציבור ומועמדים.
עוד נאסר לערב פעילות מפלגתית עם נסיעות ממלכתיות במימון המדינה. כמו כן, ככל שראש הממשלה או בעלי תפקידים אחרים משתמשים באמצעים ממלכתיים לצורך פעילות פוליטית, נדרשות הפרדה והתחשבנות מתאימה.
ההקלה
לצד ההגבלות שהתווספו ישנה גם הקלה. לראשונה עוגן בחוק היתר לצלם תוכן פוליטי בלשכה של נבחר הציבור. זאת לאחר שהשופט סולברג קיבל שורת עתירות שהוגשו נגד שרים בממשלה, וקבע כי צילום סרטוני תעמולת בחירות בלשכותיהם הרשמיות מהווה שימוש אסור בנכס ציבור. בעקבות העתירות הרבות, הכנסת תיקנה את החוק ביולי השנה, וקבעה שעצם הצילום בלשכה למטרות פוליטיות מותר.
יצוין כי לשכת היועצת המשפטית לא פרסמה לציבור את ההנחיות ומשרד המשפטים סרב להעביר לידי JNS את המסמך הנוגע לבחירות תשפ"ג.
