סלקום, שופרסל, סונול, בנק הפועלים, בזק ועוד – אלה רק כמה מהחברות הישראליות המופיעות ברשימה שחורה על מעורבותן ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. לפי דוח שפרסמה נציבות זכויות האדם של האו"ם ביום שישי האחרון, התווספו השנה לרשימה עוד עשרות חברות שבסיסן בישראל.
הרשימה נוצרה לראשונה בשנת 2020 מכוח החלטה של מועצת זכויות האדם של האו"ם. את הרשימה מעדכנת מדי שנה נציבות זכויות האדם של האו"ם, על סמך ממצאים של “צוות משימה עצמאי ובינלאומי” שפועל ל"בירור עובדות”, להגדרת הדוח. המטרה המוצהרת בדוח היא “לחקור את ההשלכות של ההתנחלויות הישראליות על הזכויות האזרחיות, הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות של העם הפלסטיני ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים”.
UN Human Rights issues an update of the database of businesses involved in activities in relation to illegal Israeli settlements in occupied West Bank, #Palestine.
— UN Human Rights (@UNHumanRights) September 25, 2026
A total of 214 companies from 11 countries are listed.https://t.co/aM8asO9YrD
#HRC63
“מאגר הנתונים והדוח הנלווה משמשים תזכורת לחברות כי מוטלת עליהן אחריות בתחום זכויות האדם”, אמר ביום שישי וולקר טורק, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם. עוד הוסיף כי מצופה מהחברות “לנקוט זהירות נאותה כדי להבטיח שלא יהיו מעורבות בהפרות או בפגיעה בזכויות אדם”.
“פלסטינים בעמדת נחיתות”
כל אחת מהחברות ברשימה “מואשמת” בהפרה אחת או יותר מתוך עשרה סוגי הפרות או פגיעות בזכויות אדם, למשל:
- אספקת ציוד וחומרים המאפשרים בנייה והרחבה של התנחלויות ושל גדר ההפרדה, וכן של תשתיות נלוות
- אספקת ציוד מעקב וזיהוי עבור התנחלויות, גדר ההפרדה ומחסומים הקשורים ישירות להתנחלויות
- אספקת ציוד להריסת בתי מגורים ורכוש, ולהשמדת חוות חקלאיות, חממות, מטעי זיתים ויבולים
- שימוש במשאבי טבע, ובפרט במים ובקרקע, למטרות עסקיות
- זיהום והשלכת פסולת בתוך כפרים פלסטיניים או העברתה אליהם
- שליטה בשווקים הפיננסיים והכלכליים הפלסטיניים, וכן יישום נהלים המציבים עסקים פלסטיניים בעמדת נחיתות
הדוח מבחין בין חברות עם קשר ישיר להפרות (“Direct Linkage”), לבין חברות עם קשר חלקי ולא בלעדי (“Contribution”).
נכון להיום, הרשימה כוללת 214 חברות מ-11 מדינות שונות. מלבד ישראל, אפשר למצוא חברות מארה"ב, ספרד, סין, צרפת, בריטניה, הולנד, גרמניה, לוקסמבורג, דרום אפריקה ומקסיקו. ברשימה מופיעות חברות בינלאומיות מובילות כמו מוטורולה, לצד חברות תיירות כמו Airbnb, Booking.com ו-Tripadvisor. מתוך 214 החברות, 192 הן ישראליות, כ-89%.
חמש חברות הוסרו מהרשימה מאז פרסום הדוח בשנה שעברה, לאחר שצוות המשימה מצא שהן כבר אינן פעילות באזורים המדוברים. חברת “קים לוסטיגמן”, העוסקת ביזמות ובבנייה, היא החברה הישראלית היחידה מבין החמש שהוסרו.
שום תוקף משפטי
התגובות מישראל לא איחרו לבוא. במשרד החוץ תיארו את נציבות זכויות האדם של האו"ם בתור “מנגנון פוליטי מושחת, שנולד במועצה לזכויות האדם, גוף פגום מיסודו, בעל רוב אוטומטי נגד ישראל... אנו דוחים על הסף את ‘הרשימה השחורה’ ואת כל ההנחות העומדות בבסיסה”. בתגובתם, גם תקפו את הנציב עצמו וקראו לפיטוריו: “הנציב לזכויות אדם, וולקר טורק, הפך לנציב החרמות נגד ישראל. בשנות כהונתו פעל להקמת מנגנונים בזבזניים שכל מטרתם רדיפה אחר מדינת ישראל. טוב יהיה אם האיש שהוביל את המוסד שעליו הוא אמון לפשיטת רגל מוסרית ופיננסית, ילך הביתה”.
עוד מסרו ממשרד החוץ כי “הפעילות העסקית הישראלית באיו"ש מספקת מקומות עבודה לפלסטינים, ומהווה גשר בין הקהילות באזור ודוגמה לחיים משותפים”.
גם בהתאחדות התעשיינים לא שמרו על שתיקה ומסרו כי “ההתאחדות דוחה את פרסום רשימת החברות הפועלות ביהודה ושומרון על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם. מדובר במהלך פוליטי נוסף במסגרת ההתנהלות המפלה והשיטתית של המועצה נגד ישראל. לרשימה אין כל תוקף משפטי, והכללת חברה בה אינה מעידה על הפרת החוק או המשפט הבינלאומי. אין במשפט הבינלאומי איסור על עצם פעילותן של חברות באזורי סכסוך, ואין כל בסיס להצגת פעילות עסקית לגיטימית כהפרת זכויות אדם”.
בהתאחדות הבטיחו: “נמשיך לייצר בישראל, לייצא לעולם, לפרוץ לשווקים חדשים ולהוביל בזירה הבינלאומית”. גם במשרד החוץ ציינו כי הם “פועלים במספר מישורים נגד המדיניות האנטי-ישראלית המובהקת באו"ם, כולל נגד ‘הרשימה השחורה’”.
