תחקיר מקיף שפורסם ב-Fox News Digital חושף כי גל המחאות הבינלאומי ו"ימי הפעולה” נגד ישראל אינם התארגנויות ספונטניות של אזרחים, אלא קמפיין מתוכנן ומאורגן היטב המופעל באמצעות “ספר הפעלה” (Playbook) דיגיטלי ואסטרטגיה תקשורתית מתוזמרת ומרוכזת.
התיאום הגלובלי ההדוק הזה מדגים כיצד תנועות מחאה מודרניות משלבות מנהיגות בינלאומית, רשתות אקטיביזם מקומיות, מיתוג חזותי אחיד, מסרים טעוני רגש ופנייה מתוכננת לכלי התקשורת המסורתיים לכדי תשתית גיוס אחודה, שבה ארגון פוליטי מקצועי מתלבש על אמונותיהם האותנטיות של המפגינים הבודדים ורותם אותן למטרותיו הוא.
לונדון היא המוקד
על פי התחקיר, ברית ארגונים שמקורה בלונדון היא שעמדה מאחורי ניהול הגל הנוכחי של ההפגנות ברחבי העולם. עוד לפני שהמפגין הראשון יצא לרחוב, מטה הקמפיין הפיץ ל-179 ארגונים מאוגדים במאות ערים שונות ערכות דיגיטליות מוכנות מראש.
ערכות אלו כללו עיצובי שלטים, סיסמאות מוגדרות בשבע שפות, והנחיות פעולה מדויקות. המסמכים הפנימיים מבהירים כי לא מדובר בצעדות מחאה סימבוליות או ברוטינה מוכרת, אלא בניסיון להפוך זעם ציבורי למנוף לחץ קולקטיבי.
הנחיות הפעולה הורו לקבוצות המשתתפות לשתק כיכרות מרכזיות בערים הגדולות, לכתר מבני ממשל, ולהטיל מצור או לחסום מרכזים תאגידיים ופיננסיים המוגדרים על ידם כמשתפי פעולה, לצד טקטיקות שיבוש נוספות כמו שביתות סטודנטים ועובדים, מיצגי “מתים” וחסימות צירים.
את הקואליציה המובילה, הפועלת תחת שמות כגון “הברית העולמית למען פלסטין” (Global Alliance for Palestine), מנהלת ועדה מנחה בינלאומית הכוללת דמויות פוליטיות מוכרות, בהן מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית לשעבר ג’רמי קורבין, שר האוצר היווני לשעבר יאניס ורופאקיס, מנהיג שין פיין לשעבר ג’רי אדאמס, והפוליטיקאי הפלסטיני מוסטפא ברגותי.
במישור הפיננסי, התחקיר מצביע על מעורבות עמוקה של ניוויל רוי סינגהאם, איש עסקים בתחום הטכנולוגיה שיושב בשנחאי, אשר הזרים כ-278 מיליון דולרים לרשת מלכ"רים הנמצאים כעת תחת חקירה של ועדת הדרכים והאמצעים בקונגרס האמריקאי ויו"ר הוועדה, ג’ייסון סמית’.
החקירה בוחנת חשדות כי חלק מהארגונים הללו פועלים כ"סוסים טרויאניים” וכזרוע ביצועית של המפלגה הקומוניסטית הסינית וגורמים זרים נוספים.
בין הארגונים המרכזיים המשתתפים בקמפיין ונמצאים תחת החקירה מופיע ארגון ללא כוונת רווח בשם CodePink, אשר קיבל לבדו מסינגהאם כ-1.33 מיליון דולר. הארגון ושותפיו דוחים בתוקף את ההאשמות וטוענים כי לא נפלו במעשיהם כל פגמים.
דוגמה לפעילות השטח של הארגון ניתנה כאשר המייסדת-שותפה, מדיאה בנג’מין, ורכזת סניף וושינגטון, אוליביה דינוצ’י, קראו לחברים להצטרף ל"זרוע הפמיניסטית” בהפגנה מול ספריית הקונגרס בוושינגטון, במסגרת “יום הפעולה העולמי”.
הקשרים בתוך הרשת בלטו גם בשבוע שעבר, כאשר מייסדת-שותפה נוספת בארגון CodePink, ג’ודי אוונס, שנישאה לסינגהאם בשנת 2017, הצטרפה להפגנה נגד ישראל בניו יורק.
אוונס צעדה עם קבוצת פעילים מארגון “הקומוניסטים המהפכניים של אמריקה” (Revolutionary Communists of America) בשעה שאלו צעקו את הסיסמה “תחי האינתיפאדה”.
להציג טענות כוזבות
במישור התקשורתי, המארגנים הנחו את הפעילים להשתמש בשפה “ממושמעת, אמינה ונוקבת”. לפי המסמכים, ההנחיה היא להציג טענות כוזבות על “רצח עם” כעובדות משפטיות מוגמרות, לצד מתקפה תקשורתית תחת הסיסמה “ישראל הורגת, התקשורת מצדיקה”.
במקביל ננקטת עמימות אסטרטגית: בעוד הקמפיין דורש “את סיום הכיבוש”, הוא נמנע בהפגנתיות מלהבהיר אם הכוונה לעזה ויו"ש בלבד – או לחיסולה של מדינת ישראל כולה.
מעבר למחאה ברחובות, הקמפיין מפעיל זרוע שתדלנות הכוללת מכתבים מוכנים מראש למחוקקים, במטרה לקדם אמברגו נשק מוחלט וסנקציות כלכליות על ישראל.
