רבים בימין הזדהו לאחרונה עם ניסיונו של ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) לנפץ את אנדרטת התמיכה בטרור בכפר מדמא שבשומרון. סוף כל סוף, יש ממש בטענתו שמיצגים שכאלה חייבים להיהרס.
אך סוכות ומי שתומכים בו מחמיצים כנראה היבטים משמעותיים אחרים, חמורים מאוד, העולים ממעשהו. ראשית, כמובן, חבר כנסת איננו קבלן הריסה. מתוקף תפקידו הוא יכול לפנות לרשויות, לעורר רעש ציבורי ואפילו לעמוד ולהצטלם ליד אנדרטת הטרור ולדרוש את הריסתה. מאידך, הפעולה עצמה אינה בסמכותו.
ובכל זאת, הח"כ הנכבד, הגיע לכפר תוך רמיית הצבא וכאשר פטיש ההרס כבר נמצא במכונית שקיבל ממדינת ישראל. בראיונות לתקשורת טען לאחר האירוע ש"עבר בכפר”. זו כמובן אינה אמת. המעשה היה מתוכנן, ויעידו על כך הסרטונים המופקים היטב שצילמו עוזריו.
התנהגות שכזו מתאימה לבריוני רחוב, לא לחבר כנסת. ועדיין, זו לא הפעם הראשונה שסוכות זורע אלימות ואנרכיה. הח"כ מ"הציונות הדתית”, התפרץ בפראות לבסיס שדה תימן, שבר מנעול של בית ספר ערבי אחד, והתפרע באחר. רצף המעשים הזה מעלה אגב תהיות על בריאותו הנפשית של הפרלמנטר בן ה-36.
על כל פנים, מה שכמובן חמור הרבה יותר הם הנזקים שמעשיו מחוללים לעם היהודי ולמדינת ישראל.
מעת לעת סוכות משמיע סוג של התנגדות לאלימות יהודים ביהודה ושומרון. ואולם, מעשה אחד שווה יותר מאלף גינויים. כל בן נוער שחי בגבעות קולט את המסר העולה ממעשיו: צא להתפרע.
ככה לא בונים הרתעה
כבר בנקודה הזו ישאלו את עצמם התומכים של סוכות, האם היו בעצמם נוהגים כמוהו? האם היו מחנכים את ילדיהם לנהוג כך? האם ראוי לדעתם שכך יפעל איש ציבור ישראלי?
יש הסבורים שבמעשיו סוכות משיב לישראל את ההרתעה. ובכן, זו טענה מופרכת. ישראל היא אחת מדינות הקשוחות ביותר בעולם, אם לא הקשוחה ביותר. אנחנו מטילים את חיתתנו על כל המזרח התיכון, ואפילו מעבר לו. עד כדי כך שבמרחב המזרח תיכוני יש חשש אמיתי שנצא למסע כיבושים של ארץ ישראל הגדולה. כן, עד הפרת והחידקל.
על הפחד הזה שמעתי לפני כשנה מבכיר אזרי. היה זה כמה שעות לאחר שחיל האוויר שיגר טיל לשטחה הריבוני של קטאר – המדינה שאיש בעולם לא מעז אפילו למתוח עליה ביקורת.
ישראל, בניגוד לרפיסות העולמית, היא המדינה היחידה שאיראן לא העזה לתקוף מאז סיום מבצע “זעם אפי”. בשעה שגרמניה, רומניה, בולגריה, פולין ומדינות אחרות מבליגות על התקפות רחפני נפץ בשטחן – ישראל מגיבה באגרסיביות לכך התגרות, גם אם היא רחוקה. חוץ מישראל, מי ממדינות העולם הפציצה לאחרונה שדה תעופה של מדינה שכנה במרחק 700 ק"מ, רק כי מדינה שלישית התכוונה להציב בה מערכות כאלה ואחרות?
התשובה היא, אף אחת.
אנחנו בישראל זועמים בצדק על החולשה שמפגין טראמפ מול איראן. שלא לדבר על מדינות המפרץ, שחטפו בלי סוף אש ממשמרות המהפכה, ולא ממש הגיבו. כך שכאשר זה המצב, איך בכלל אפשר לומר שישראל חלשה?! זו הרי טענה שלא מחזיקה מים.
אבל אפילו אם נניח שהיה קמצוץ אמת בטענה שישראל רופסת – האם התפרעות ביזארית של חבר כנסת ישראלי, שאפילו לא הצליח לשבור את המיצג הטרוריסטי, היא המעשה שיפחיד את אויבינו?! האם זה מה שירתיע מישהו מלחולל פיגוע טרור?! מה השטויות האלה?!
אחרי שאמרנו את כל זה, ישנו היבט נוסף והוא גם החמור יותר. בהתפרעות התורנית והחולנית שלו, ח"כ סוכות מחלל את שם ישראל בעולם. הוא מוציא לעם היהודי – שהעניק לעולם את התנ"ך, את א-לוהים ואת המוסר – שם של עם מופרע ואלים.
התומכים מתייאשים
לזוועה המוסרית הזו יש השלכות קשות. סוכות בראש ובראשונה מכרסם את מוקדי התמיכה האחרונים שנותרו לישראל בארה"ב. חברינו הטובים ביותר שם – כולל התומכים המושבעים של ההתיישבות ביו"ש כמו השגריר מייק האקבי – סופקים כפיים בייאוש, כשהם רואים מעשים כמו אלה של סוכות. כך גם מקבילו בוושינגטון, השגריר הישראלי, ד"ר יחיאל לייטר, איש ההתיישבות ביו"ש כל חייו.
לייטר יודע שהאקבי ודומיו אוהבים את ישראל ואת המתיישבים בכל לב. הם תמכו בנו ברגעים ובעימותים הקשים ביותר, ומעולם לא נכנעו לדה-לגיטימציה שעשו להם משמאל. אך כעת, כשישראלים נוקטים פעולות טרור, ועוד מקבלים רוח גבית מחבר כנסת, נגמרות להם המילים. אלה לא היהודים שעליהם למדו בתנ"ך. זו לא הדרך שהם רוצים או יכולים להגן עליה.
מה עונים על כך סוכות ותומכיו? “עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב”. או בעברית מודרנית, “לא צריך טובות – נסתדר לבד”. ובכן, הנה עדכון. יש בעיה עם הגישה היהירה הזו. אף מדינה בעולם לא יכולה להסתדר לבד. בטח שלא ישראל.
“להסתדר לבד”, פירושו טוּבּוֹת טנקים ריקות מפגזים ופצצות שלא מגיעות לחיל האוויר, כפי שכבר קרה במהלך המלחמה. “להסתדר לבד”, משמעו שהקונגרס או הממשל עוצרים משלוחי נשק שישראל קנתה מכספה, שלא לדבר על כספי הסיוע. “להסתדר לבד”, אומר שחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של אלפי ישראלים יינעלו – תשאלו את רעות בן חיים מתנועת “צו 9" האם אפשר לחיות כך (כשבמקרה שלה לא הייתה שום הצדקה לענישה).
התהום שבדרך
אלה רק מקצת הדוגמאות של הסנקציות הממתינות לישראל מאחורי הדלת, כל עוד נמשכת ההשתוללות של סוכות ודומיו. כפי שניתן להבין, מעשיו פוגעים באינטרסים היסודיים ביותר של מדינת ישראל. כלומר, פרצי האלימות שלו לא רק מסוכנים למפלגתו ולגוש נתניהו, אלא לעם ישראל כולו.
מכל הסיבות האלה, צבי סוכות מסוכן לישראל.
בעולם שפוי מפלגתו הייתה צריכה להוקיע אותו. ראש הממשלה היה חייב להודיע שלא יישען על האצבע שלו. מנהיגי הציבור הימני היו מוכרחים להבהיר שתהום פעורה בינו וביניהם. מכולם יחד ומכל אחד לחוד, מצופה לומר בקול גדול שהם לא יתנו לצבי סוכות לקחת אות כולנו לתהום האלימה שלו.