ההערכות חלוקות לגבי ההשלכות הפוליטיות של המשבר הפנים חרדי, שלכל הדעות חי וקיים. מצד אחד, ישנן ביקורות פנימיות חריפות על כשלון ההנהגה לספק את צורכי המגזר בסוגיית הגיוס, ובבלימת העיצומים שהטילה היועמ"שית. מצד שני, בתוך המגזר יש קריאות רבות מתמיד להתחדשות ולהשתלבות רבה יותר בחיי היומיום של ישראל. המפלגות הוותיקות מתמרנות בין שני הקטבים האלה, במטרה לפחות לשמר את כוחן בבחירות הקרובות.
היריבה של ש"ס
ראשית, נפתח במפלגת ש"ס שנותרה יציבה יחסית. אריה דרעי מוסיף להוביל את התנועה לאחר סכסוך מתוקשר עם הרב הראשי לשעבר, יצחק יוסף, שעיכב את התנעת הקמפיין. לפני כחודש השניים נפגשו וסיכמו כי ש"ס תכיר ברב יצחק יוסף כממשיך דרכו של אביו, מה שייצב את ההנהגה הפוליטית-רוחנית של המפלגה. כך היא יצאה לדרך ללא זעזועים נוספים, לאחר העזיבה של שר הפנים לשעבר משה ארבל וח״כ יעקב מרגי שפרשו.
ימים לפני סגירת הרשימות עלו אפשרויות לשינויים נרחבים יותר ברשימת הח"כים, ואף להדחת כמה מהם. בסוף הוחלט להשאירם ברשימה, בין היתר לאחר לחץ שהפעילו המודחים הפוטנציאליים על חברי מועצת חכמי התורה. בסופו של דבר, השינוי הבולט ביותר הוא קידומו של ינון אזולאי מהמקום השביעי למקום השני, מיד אחרי דרעי.
מי שעשויה לגרוע מעט מכוחה של ש"ס היא מפלגת “חוזרים לשורשים” בראשות החיד"א אברג’יל. לפני כחודש הודיעו שלושה חברי רשימת ש"ס בקריית גת על תמיכתם במפלגה, ובתנועה טוענים כי הם זוכים לתמיכה נרחבת באזורים בהם פועל הרב החיד"א.
דגל התורה
המפלגה המייצגת את הציבור האשכנזי-ליטאי, עברה זעזוע ניכר ערב הגשת הרשימות. העסקן דוד שפירא, המקורב לרב לנדו ממנהיגי המפלגה, הדיח את שני הח"כים הוותיקים, משה גפני ואורי מקלב, לאחר שנות כהונה רבות בכנסת. פעילים ותיקים במפלגה זעמו על המהלך. עיתון הבית “יתד נאמן” פרסם מאמר חריף שתוקף “גורמים עוינים” ש"משליטים טרור” בכך שתדרכו נגד המהלך. בימים הראשונים שלאחר ההדחה התחולל קרב, כלפי חוץ, בין בתי הרבנים לנדו והירש המנהיגים את המפלגה, בשאלה האם הרב הירש אישר את ההדחה ואת המאמר הביקורתי בעיתון.
עם זאת, נראה כי לפחות כלפי חוץ המפלגה מתאוששת. בבני ברק התקיימה ישיבת “התנעה והיערכות לקראת הבחירות”, שבה השתתפו זה לצד זה הח"כים המודחים והמועמדים החדשים ברשימה. דוברות המפלגה פרסמה את תמונתם של המודחים הטריים מהישיבה כאיתות לכך שמבחינתה המשבר תם.
גורם ב"דגל התורה” אמר ל-JNS כי בסופו של דבר, נשמרו האינטרסים המיידיים של כמעט כל הגורמים המעורבים במפלגה, כדוגמת עוזרים ומינויי אמון במקומות שונים. הח"כים המודחים הבינו כי מלחמה בהחלטה תזיק להם ציבורית ותדמיתית והעדיפו להשלים עם המצב.
אגודת ישראל
עד למערכת הבחירות הנוכחית, מפלגת “אגודת ישראל” התנהלה לצד “דגל התורה” והכילה נציגים מחסידויות גור, ויז’ניץ, בעלזא ומספר חסידויות קטנות יותר. מי ששלטה במפלגה ביד רמה היא חסידות גור, שלרוב הכתיבה את הקו האידאולוגי ושלטה בכספי מימון מפלגות.
במערכת הבחירות הנוכחית, לראשונה, נציגות סיעות “שלומי אמונים” (החסידויות הקטנות שמוביל מאיר פרוש) ו"מחזיקי הדת” (חסידות בעלזא שמוביל אליקים שטארק) הודיעו על פיצול רשמי מתוך סיעת “אגודת ישראל”, והחליטו לרוץ בבחירות הקרובות תחת מפלגה נפרדת שתיקרא “חומת תורת ישראל”. כעת, רשימת “יהדות התורה” מורכבת משלוש מפלגות נפרדות: “דגל התורה”, “אגודת ישראל” (גור וויז’ניץ) ו"חומת תורת ישראל”.
גורם במפלגה החדשה הסביר כי המנוע העיקרי מאחורי המהלך הוא “ההתנהלות של מזכ"ל ‘אגודת ישראל’, אשר גנב את כספי ‘אגודת ישראל’ בניגוד להחלטת הבוררות שהתקיימה בהוראת מועצת גדולי התורה”. כלומר על פי הנטען, נציג חסידות גור ששלט במפלגה ניתב את כספי מימון מפלגות עבור אינטרסים פנימיים של החסידות. כעת, כספי המימון של המפלגה החדשה יעברו לקופה נפרדת שתנוהל “באופן הוגן ושוויוני”.
מקור במפלגה החדשה אמר ל-JNS כי הפיצול הרשמי בין המפלגות דווקא יחזק את שיתוף הפעולה בתוך הסיעה המאוחדת בכנסת. לדבריו, כאשר מתעוררות מחלוקות בנושאים אידאולוגיים, כמו חוק הגיוס, שבו לכל חסידות הייתה עמדה שונה, כל מהלך שיבקש אחד הצדדים לקדם יושפע מהמשקל האמיתי שלו בתוך המערכת. כך, לדבריו, לא יהיה ניתן עוד לייחס לעמדה של גורם אחד את תמיכתה של סיעה שלמה.
אחוזי ההצבעה ייפגעו?
“הקדנציה האחרונה נתפסת ככישלון של המפלגות החרדיות”, אומר ל-JNS ד"ר גלעד מלאך, מומחה למדיניות ציבורית לחברה החרדית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. הוא סבור כי למרות ההישגים הרבים של המפלגות החרדיות בהשגת תקציבים וחקיקה, בסופו של דבר נושאי הדגל שהכריעו את הכף היו חוק הגיוס, תקצוב ועצמאות מערכת החינוך החרדית שעליה נשען הממסד החרדי. הכישלון החריף הוא שהוביל לכלל השינויים בהרכב המפלגות החרדיות ולמפלגות החדשות שמבקשות לערער עליהן.
לדברי ד"ר מלאך, המפלגות החרדיות החדשות קמו כמענה לציבור חרדי-מודרני שאינו מרוצה מאופן הטיפול של המפלגות הוותיקות בסוגיית הגיוס, אך גם מבקש לבחון את הנושא בפריזמת 7 באוקטובר והמלחמה הקשה שהגיעה בעקבות הטבח. מדובר בציבור שמבקש לקדם השתלבות רחבה יותר של החברה החרדית בזו הכללית – מה שפחות בא לידי ביטוי בפעילות המפלגות החרדיות בקואליציה היוצאת, בלשון המעטה.
בשונה מהתפיסה הרווחת בציבור על מהפכת המפלגות החדשות, ד"ר מלאך מבקש להזכיר כי לא מדובר בתופעה חדשה. “מפלגת ‘יחד’ של אלי ישי הייתה קרובה מאוד להצליח לשבור את ההגמוניה של ש"ס בציבור הספרדי, והיו מפלגות גם לפניה”, אומר ד"ר מלאך. להערכתו, ההתארגנויות החדשות לא יצברו תאוצה, אך אם שתי המפלגות החדשות המרכזיות, “אחי” ו"הציבור החרדי”, יצליחו להביא אפילו אחוז מכלל המצביעים, ההגמוניה התודעתית של הממסד הוותיק תיחלש משמעותית.
באשר לשיעורי ההצבעה הצפויים, ד"ר מלאך מונה שלוש סיבות שלהערכתו עשויות לפגוע במפלגות החרדיות. הראשונה, אי שביעות רצון של הצד השמרני מהטיפול ה"פושר” של הפוליטיקאים החרדים בסוגיית הגיוס. השנייה, אי שביעות רצון של הצד המודרני מההקצנה הממסדית למול החברה הכללית, שעשויה להיתרגם להצבעה אקטיבית למפלגות החדשות.
סיבה נוספת קשורה לתוכנת ה"אלקטור”, המבצעת מעקב אחרי תנועת המצביעים בקלפיות ביום הבחירות, מה שמאפשר למפלגות “להמריץ” בוחרים ובוחרות שטרם הצביעו. לאחר שבג"ץ אסר על השימוש בתוכנה, היכולת של המפלגות להניע מצביעים תיפגע.
“ערעור אין פירושו שהמפלגות החרדיות מאבדות את המרכזיות שלהן”, מבקש ד"ר מלאך להדגיש. לדבריו, לקראת הבחירות מתרחשת בכלל הציבורים חזרה ל"מסורת ההצבעה”. גם מי שכיום לא מעוניין להצביע או מתכנן להצביע למפלגה חרדית חדשה, ימצא את עצמו מצביע כפי שבחר בפעמים הקודמות בחסות קמפייני הענק של המפלגות. “מוקדם להעריך מה באמת יקרה”, מסכם ד"ר מלאך.
