בבית ספר יסודי בבאר יעקב, התקשורת בין ההורים לצוות החינוכי מתנהלת מתחילת שנת הלימודים בדואר אלקטרוני בלבד, ולשני הכיוונים. תשאלו מה קרה לקבוצת הוואטסאפ הכיתתית שאי אפשר בלעדיה? ההגדרות שלה שונו כך שרק מורים ומורות רשאים לשלוח בה הודעות.
“כבר בתחילת שנה המורה ביקשה שנמלא כתובת אימייל בשביל להיות בקשר”, אומרת לנו אֵם שבנה לומד בבית הספר. לדבריה, אפילו תודה על המתנה לראש השנה, היא קיבלה מהמורה בדוא"ל.
לאותה אימא יש גם ילד בחטיבת ביניים בבאר יעקב, ולדבריה גם שם המדיניות נוקשה. הפנייה למורים מתאפשרת באמצעות יישומונים יעודיים, כמו משו"ב או webtop. עם זאת, האֵם מספרת על מחנכת אחת שמתירה לפנות אליה בוואטסאפ במקרים חריגים ורק בין 20:00 ל-21:00, בעוד שמורות אחרות אוסרות זאת לחלוטין.
מחוץ לישראל, כפי שתואר בכתבה קודמת של JNS, קיימת בהחלט מערכת חינוך שבה להורים אין גישה לטלפון האישי של המורה. בכתבה הוזכר מחקר של ד"ר שירה בסר-בירון, מרצה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, שריאיינה 32 אימהות ישראליות שילדיהן לומדים בברוקליין שליד בוסטון. הן תיארו תקשורת שמתנהלת כמעט אך ורק במיילים רשמיים.
“החסם המרכזי בישראל הוא לא טכנולוגי, אלא תרבותי וארגוני”, אמרה בסר-בירון. “ברגע שהורה יכול לשלוח הודעה ישירה למורה בכל רגע, המערכת הדיגיטלית הרשמית מאבדת מהכוח שלה”. ואכן, מאז שבבאר יעקב סגרו את התקשורת האישית הישירה למורים דרך הוואטסאפ, הערוץ הרשמי עובד.
“אנדרלמוסיה”
בקיץ האחרון משרד החינוך החליט כזכור לשים סוף לכאוס שאפשר לכל הורה לפנות לכל מורה בטלפון הפרטי, 24 שעות ביממה. בחוזר המנכ"ל, שפורסם ב-10 נקבע כי כל מוסד חינוכי חייב לפרסם את ערוצי התקשורת וזמני הפנייה בין ההורים למורים. עם זאת, בחוזר לא צוינו תאריך יעד ברור ליישום, או מנגנון אכיפה.
בדיקת JNS מרחבי הארץ מגלה שבחלק מהמקומות אכן החלו תהליכים להסדרת התקשורת בין הצדדים. ואולם ברוב המקרים, מה שהיה עדיין הווה.
בבית ספר ממלכתי בירושלים (השם שמור במערכת), הנושא נמצא עדיין בדיונים. לירז, אם לתלמידים בבית הספר אמרה ל-JNS כי “אצלנו פנו להנהגת ההורים וביקשו שננסח ביחד נוהל מסודר”. מירב, גם היא מהעיר, מספרת כי אצלם גם כן לא החלו דיונים. “אני מניחה שאצלנו תתקיים ביסודי ישיבת הנהגת הורים ראשונה אחרי החגים. אולי אז המנהל יעלה את הנושא”, היא אומרת.
באחד מבתי הספר בתל אביב הוגדרו שעות פנייה של ההורים למורים בין 19:00 ל-20:00. בחדרה, התבקשו ההורים לשלוח הודעות רק אחר הצהריים, ובשעות הלימודים להתקשר למזכירות.
בסר-בירון הצביעה בשיחה עם JNS על התנאי להצלחה של הסדרה כזאת: “אם מורה מציבה גבולות אבל ההנהלה לא עומדת מאחוריה, ההנחיה לא תחזיק מעמד. נדרש גיבוי ניהולי ברור, הכשרה של מורים, וגם הסברה להורים”. בשני המקרים האלה, בתל אביב ובחדרה, מדובר במורה אחת שקבעה לעצמה כלל, בלי החלטה של בית הספר.
בזמן שבמקומות אחרים החלו עדכונים, בבית שמש לא מסתמן כרגע שינוי. “יש לנו שלושה ילדים בשני בתי ספר, ולא קיבלנו שום הודעה לגבי שינוי”, משתפת אסתר. גם ידידיה, אב מבנימין, מספר שלא עודכן אודות דרכי התקשרות חדשות עם ילדיו. “אני לא יודע באיזו שעה אפשר לפנות, ובאיזו שעה לא”, הוא אומר.
מחנך מחדרה ניסח את תמונת המצב כולה במילה אחת: “אנדרלמוסיה”. לדבריו, “זה ממש תלוי בהורים ובמורים. יש מורות שהציבו קו אדום, ויש מורות יותר סלחניות. כלומר, זה תלוי במורה ובהתנהלות מול הכיתה”.
בגילוי לב הוסיף המחנך כי, “אני ממש טרי במערכת, אבל עד כמה שידוע לי יצא חוזר מנכ"ל שבו ההורים עודכנו”. עוד סיפר שהוא עצמו מנהל קבוצת וואטסאפ שקטה עם ההורים, ולגבי הודעות פרטניות הבהיר: “אני חוזר אליהן בזמני”.
תגובת משרד החינוך
לפניית JNS, מסרו ממשרד החינוך: “חוזר המנכ"ל ‘הקשר ודרכי ההתנהלות בין מוסדות החינוך לבין ההורים’, נועד לחזק ולהסדיר את הקשר בין הצוותים החינוכיים להורים, באמצעות כללים ברורים, שיח ותיאום, המותאמים למאפייני המוסד והקהילה. בהתאם לכך, הטמעת החוזר היא תהליך מדורג – הן באופן מתוכנן והן מטבעו.
עוד אומרים במשרד החינוך כי, “יישום אפקטיבי של החוזר מחייב שיח ותיאום ציפיות בין הצוותים החינוכיים להורים, כדי שהכללים שייקבעו בכל מוסד יהיו מותאמים, ישימים ויעילים לאורך זמן. המשרד פועל להטמעתו המדורגת של החוזר באמצעות המחוזות והפיקוח, המלווים את מוסדות החינוך. ככל שעולים קשיים או פערים, גורמי הפיקוח מלווים את המוסד ופועלים להסדרתם”.
