ג’רמי מוסיגי, יזם ומשקיע בעל זיקה לישראל, בחן את הטיפול התקשורתי שלו “זוכה” ישראל בעולם. את מה שגילה הוא שיתף בפוסט ב-X:
לכל ידיעה חדשותית יש חיי מדף – היא מגיעה לשיא, ואז נשכחת במהרה. כלומר, כל ידיעה בכל נושא מלבד נושא אחד: ישראל. ניתחתי 14.7 מיליון כתבות ב-65 שפות, זמני שידור בערוצי החדשות בכבלים ונתוני רשתות חברתיות מ-X. הממצאים מטלטלים.
הסיקור על ישראל הוא אירוע חריג ששובר את כל הדפוסים התקשורתיים המוכרים מבחינת משך הסיקור, ההיקף שלו וגם הטון שבו הדברים נכתבים.
Every news story follows a predictable decay function- it peaks, then is soon forgotten. That is, every story except one: Israel. I analyzed 14.7 million news articles in 65 languages, cable news airtime, and social media data from X. The results were staggering. 🧵 pic.twitter.com/drTnQsQhuM
— Jeremy Musighi (@immutbl) September 16, 2026
בערוצי החדשות בכבלים בארה"ב, רצח העם המתרחש בסודן (כ-400 אלף הרוגים) תפס יותר מ-1% מזמן השידור ב-8 ימים בלבד מתוך 390, בעוד שהמצב במדינה הלך והחמיר. נפח הסיקור של ישראל לאחר 7 באוקטובר עלה על 1% ב-344 ימים מתוך 365.
ב-9 מתוך 10 השנים האחרונות, ישראל הייתה במוקד של יותר כתבות בתקשורת העולמית (כמות לנפש) מאשר כל מדינה אחרת, בהפרש ניכר. יש בה 10 מיליון תושבים – מקום 95 בעולם מבחינת אוכלוסייה – אך מקום 6 בהיקף הסיקור בעשור האחרון. בשנת 2024, כתבה אחת מכל 26 כתבות בעולם עסקה בישראל.
בשנת 2024 פורסמו בעולם יותר מפי שניים כתבות על ישראל, מאשר על כל 48 מדינות אפריקה שמדרום לסהרה גם יחד, ובהן 1.3 מיליארד בני אדם.
“דרך אמינה לגרום לאנשים להאמין בשקרים היא חזרתיות, משום שקשה להבחין בין היכרות לאמת”, כותב חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ’ דניאל כהנמן, בספרו “לחשוב מהר, לחשוב לאט”. מכונת התקשורת לא נועדה ליידע אתכם על ישראל – אלא לספק לכם מינון קבוע ותמידי.
גם הסנטימנט נמדד. GDELT, מאגר המידע הפתוח הגדול ביותר של חדשות עולמיות, העניק לכיסוי התקשורתי על ישראל בעשור האחרון ציון ממוצע של 2.77-. ציון שלילי יותר מזה של איראן, צפון קוריאה, סודן, סין, קונגו ורוסיה.
רבים הבחינו בהטיה האנטי-ישראלית בתקשורת במשך שנים, אך חסרו להם ראיות ברורות. כעת הנתונים מוכיחים זאת: אמצעי התקשורת ברחבי העולם מסקרים את ישראל מתוך אג’נדה מוטה, וכזו שאפשר למדוד.
