ליקויי האבטחה שהתגלו בעקבות הטיסה שניצלה מדובאי אינם היחידים במערך התעופה הישראלי. פקיד בכיר המעורה בפרטים אמר ל-JNS כי בנמל התעופה בן גוריון יש כניסות בלתי חוקיות רבות, בניגוד לתדמית שלו כשדה ברמת אבטחה גבוהה. לדבריו, בכירי המערכת מודעים לליקויים אך הצעדים לתיקונם אינם ננקטים.
ההתרעות מפני הכניסה הקלה לישראל דרך נתב"ג מופיעות בפסקי דין רבים של בתי הדין למשמורת, הדנים במעמד המסתננים הבלתי חוקיים לישראל. מעיון בפסקי דין עולה כי במקרים רבים, מהגרי העבודה נכנסים בקלות לישראל דרך נמל התעופה הבין-לאומי שלה. עד כדי כך, שחלקם אף עושים זאת מספר פעמים.
כך למשל, באוגוסט 2025 גורשה מישראל אזרחית גאורגיה שבאה לעבוד בארץ. זו הייתה ההרחקה הרביעית שלה, ובכל זאת רק כשלושה חודשים לאחר מכן היא הייתה שוב בארץ. לפי עדותה בבית הדין, היא נכנסה דרך נתב"ג “כמו בפעמים הקודמות”. לדבריה, הדרך לעבור את הגבול באופן בלתי חוקי הייתה היצמדות לאדם אחר במסוף ביקורת הגבולות בשדה. בדיון בעניינה אמרה שהיא לא מבינה מה הבעיה. לדבריה, כולם עושים כך, וכולם מסתננים לישראל בקלות.
הדיין אסף נועם, שדן בעניינה, כתב בהחלטתו כי במאות תיקי משמורת מתברר שהעצורים הסתננו דרך נתב"ג. לדבריו, כניסות אלה נעשות “באופן המעיד על קלות בלתי נסבלת של הסתננות מסיבית, של אלפים למצער, דרך נמל התעופה, משל לא היה אתר זה מאובטח כלל ועיקר”.
“סכנות ביטחוניות אפשריות”
המקרה של המסתננת הגאורגית רחוק מלהיות יחידי. “תופעה זו של אפשרות הסתננות דרך נתב"ג הפכה לידועה בקרב נתיני גאורגיה”, כתב דיין בית הדין למשמורת, ד"ר יוסי ברדא, בינואר 2025. לדבריו, הפרצות עלולות להעמיד את ישראל גם “בפני סכנות אפשריות ביטחוניות ו/או פליליות”.
מההחלטות של בית הדין ומהודעות של רשות האוכלוסין ניתן ללמוד כי יש שיטות נוספות להיכנס לישראל דרך נתב"ג באופן בלתי חוקי. כך למשל, מלבד היצמדות לנוסע אחר במעבר הגדול, יש מי שמתחזים לעובדים בשדה התעופה באמצעות לבישת מדי העובדים ו/או תג עובד מזויף.
כמו כן, קיימת תופעה של תשלום למתווכים. אחת המסתננות הודתה ששילמה 12,000 דולר, כדי לעבור בבן גוריון בלי בדיקה. יצוין כי ב-2019 נעצרו עובדים בשדה בחשד שהבריחו עובדים זרים מגאורגיה תמורת כסף ולא ברור האם העצורים הורשעו.
עו"ד יונתן יעקובוביץ’, מייסד “המרכז למדיניות הגירה ישראלית”, מגדיר את נתב"ג כ"בדיחה”. יעקובוביץ’, שפועל שנים רבות לצמצום ההגירה הלא חוקית לישראל והוא מומחה בתחום, מציין כי יש למסתננים שיטות נוספות לחדור את נתב"ג. למשל, ישראלי שמוסר למסתנן את הספח עם הברקוד שמקבלים בביקורת הגבולות. ספח זה מאפשר לפתוח את שער הכניסה לארץ בהמשך התהליך. אותו ישראלי מתרץ בהמשך בפני פקידי ההגירה כי הכרטיס שלו אבד.
לדברי יעקובוביץ’, הבעיה העיקרית היא שאין הרתעה. “בן אדם קונה כרטיס, בידיעה שבמקרה הכי גרוע הוא ייתפס ויוחזר לביתו על חשבון מדינת ישראל. אין לזה שום מחיר”.
המבקר התריע
דייני בתי הדין למשמורת אינם היחידים להזהיר מהפרצות בנתב"ג. במאי 2023 קבע מבקר המדינה שקיימות “פרצות ממשיות בכניסה וביציאה של ישראלים וזרים דרך נתב"ג”. הוא דרש מרשות האוכלוסין וההגירה לפעול “ללא דיחוי” לתיקון המצב.
רשות האוכלוסין אכן השיקה סרטון, שבו היא “משיקה את השער הכפול בנתב"ג”. ואולם בפועל, על פי עדויות נוסעים בנתב"ג, הדבר לא קרה עד היום. “הם הודיעו כמה וכמה פעמים ששמו את השער הכפול”, אומר יעקובוביץ’.
ברשות האוכלוסין לא השיבו לשאלות JNS על מספר השערים הכפולים שהותקנו, על מועד הפעלת המצלמות ועל המדיניות כלפי מסתננים חוזרים. בתגובה כללית נמסר כי הרשות פועלת “תוך שימוש במגוון כלים, נהלים ואמצעים מקצועיים שאיננו מפרטים אודותיהם מטבע הדברים”. ברשות שדות התעופה ובמשטרה הפנו את השאלות לרשות האוכלוסין.
מה כן עושים?
לפי הודעה של רשות האוכלוסין מספטמבר, מתחילת 2026 עוכבו 133 נוסעים זרים, “רובם המכריע מגאורגיה, שניסו להסתנן לישראל ללא ביקורת גבולות”. באחד המקרים, בסוף יוני, נתפס בנתב"ג אזרח גאורגיה כשהוא לבוש בווסט צהוב של עובדי השדה. “לבשתי את הבגדים בנתב"ג כדי לעבור שלא כחוק”, אמר בבית הדין.
“אתה בעצם מנסה לרוקן דלי עם כפית, אבל הברז עדיין דלוק”, מתאר יעקובוביץ’ את הפעילות שרשות ההגירה כן עושה. בהחלטה על הגאורגית שנכנסה בנובמבר כתב הדיין נועם דברים דומים: “ברי כי המוחזקת תשוב להסתנן לישראל גם בפעם השישית”.
