היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ’ אביחי מנדלבליט, החל השבוע להעיד במשפט נתניהו. שני ימי העדות הראשונים הגיעו לסיומם, כאשר בסך הכל צפויים עוד שלושה דיונים בהשתתפותו בלבד. עדותו תחודש בשבוע הבא.
עדותו של מנדלבליט עסקה במידה רבה בשאלת האישורים שנתן למשטרה לפתוח בחקירות נגד בנימין נתניהו, ובטענות ההגנה כי חלק מפעולות החקירה בוצעו עוד לפני שניתן אישורו. עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, ניסה להראות כי חוקרי רשות ניירות ערך והמשטרה קידמו פעולות הקשורות לתיק 4000 מאחורי גבו של מנדלבליט, וכי חומרים נאספו ונבדקו עוד לפני שהתקבל אישור לחקור את ראש הממשלה.
היה או לא היה אישור?
אחת המחלוקות המרכזיות נגעה לאופן מתן האישורים ולתיעודם. ההגנה טענה כי לא נמצאו אישורים כתובים כנדרש, וכי הפרוטוקולים של הישיבות שבהן ניתנו אישורים בעל פה הושחרו. מנדלבליט מצדו הסביר כי לשיטתו לא נדרש תיעוד בכתב בכל מקרה של אישור לפתיחת חקירה, וכי גם בתיקים אחרים הנוגעים לחברי כנסת פעלו באופן דומה. הוא אישר שהיה מעורב עמוקות בחקירת נתניהו, אך הדגיש שלא כל פעולה שביצעו החוקרים נעשתה בידיעתו או באישורו. בין היתר ציין כי הורה להפסיק את ההאזנה לנתן אשל, מקורבו של נתניהו.
חלק מרכזי בחקירה הוקדש לתיק 4000, שבו נאשם נתניהו בשוחד בפרשת בזק־וואלה. חדד הציג מסמכים ומיילים שנתפסו אצל שאול אלוביץ׳, בעל השליטה לשעבר בבזק ובוואלה, וניסה להראות כי פעולות הקשורות לדרישות סיקור מצד משפחת נתניהו נעשו עוד לפני שמנדלבליט אישר לפתוח בבדיקה נגד ראש הממשלה.
בין היתר, חדד התייחס לחקירת בזק שנפתחה ביוני 2017 ברשות ניירות ערך, ולכתבות שעסקו בקשרים בין נתניהו לאלוביץ’. מנדלבליט הבהיר כי בשלב שבו נפתחה החקירה הגלויה בפרשת בזק, נתניהו עדיין לא היה חשוד במסגרת תיק היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, הוא לא ידע שחוקר רשות ניירות ערך אלי לוי הדפיס את הכתבה שפרסם גידי וייץ ב"הארץ”, ובה נטען כי נתניהו מקבל סיקור אוהד בוואלה בתמורה להטבות רגולטוריות. עם זאת, מנדלבליט אמר כי הכתבה הייתה “קטליזטור” להנעת החקירה בפרשה.
חדד ניסה להצביע על קשר בין פרסום הכתבה לבין הפעולות שביצעו החוקרים. הוא טען כי הכתבות בוואלה נאספו ונבדקו עוד לפני שניתן אישור לחקירה נגד נתניהו. מנדלבליט השיב כי לא אישר פעולות כאלה באותו שלב, וכי לא ידע על חלקן. הוא גם הבהיר כי עצם קיומה של חקירה בפרשת בזק לא הפך אותה באותה עת לחקירה נגד ראש הממשלה.
החריגות בחקירת פילבר
אחת הנקודות הבולטות בעדות הייתה כאשר חדד הציג למנדלבליט טענות שלפיהן בחקירת אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר, הוצגו חומרים מתקופות שקדמו לכהונתו של שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת. זאת, אף שהאישור שניתן נגע לבדיקת המניעים של פילבר.
מנדלבליט השיב כי אם הוצגו לישועה מיילים מתקופות שאינן קשורות לפילבר, בניגוד להנחיות שניתנו, הרי שהדבר אינו תקין. כשחדד שאל אם הצגת חומרים כאלה חרגה מהאישור שניתן, מנדלבליט השיב בחיוב. הוא גם אישר כי הדבר לא הובא לידיעתו בישיבות שבהן נדונו התקדמות החקירה והרחבתה.
בהמשך נשאל מנדלבליט על שימוש בחומרים מחקירה אחרת במסגרת החקירה נגד נתניהו. הוא הסביר כי במקרים מסוימים ניתן להיעזר בחומרים רלוונטיים מחקירות אחרות, אך הודה כי היה צריך לבקש צו הרחבה. לדבריו, “מן הראוי היה” לעשות זאת, ואם לא דווח על השימוש בחומרים, מדובר בבעיה. עם זאת, הוא הדגיש כי הפקת ראיות שלא לפי הנוהל אינה מביאה בהכרח לפסילתן האוטומטית.
חדד הציג גם קטעים מחקירתו של שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000, שבהם אחד החוקרים דיבר על האפשרות לגייסו כעד מדינה ועל מידע נוסף שניתן להשתמש בו במסגרת החקירה. הסנגור טען כי ניסיונות לקדם מהלך כזה נעשו מאחורי גבו של היועץ המשפטי לממשלה, וכי מדובר בהתנהלות חמורה במיוחד כאשר מדובר בחקירה נגד ראש ממשלה.
מנדלבליט השיב כי אם אכן נעשה ניסיון לגייס עד מדינה נגד ראש הממשלה מאחורי גבו, מדובר בעניין חמור, אך הסתייג מהקביעה שאכן כך אירע. הוא גם אישר כי לא ידע שבתחילת החקירה הגלויה בפרשת בזק הונחו חוקרי רשות ניירות ערך שלא לשאול על נתניהו, וכי פילבר הונחה להשיב לשאלות פתוחות בלבד. מנדלבליט אמר כי הדבר בעייתי.
מנדלבליט מכחיש כי הופעלו עליו לחצים
סוגיה נוספת שעלתה בעדות נגעה ללחצים אפשריים שהופעלו על מנדלבליט מצד גורמי אכיפה לקדם את החקירה נגד נתניהו. מנדלבליט הכחיש כי החלטותיו התקבלו בעקבות לחץ מצד המשטרה, הפרקליטות או התקשורת, והדגיש כי פעל לפי שיקול דעתו בלבד.
עם זאת, הוא הודה כי בתחילת הדרך חש אי נוחות מעבודתו עם הפרקליטות, שליוותה את התיק בפרקליטות מחוז ירושלים. לדבריו, גורמי האכיפה ביקשו להתקדם בכיוונים מסוימים שלא נראו לו, והוא ביקש שלא להתקדם בהם. בשל כך הועבר הטיפול בתיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה, בהסכמת פרקליט המדינה.
מנדלבליט תיאר את התנהלות המשטרה כך: “המשטרה הם בדרך כלל סוסים דוהרים, מנסים לקדם הליכים וחקירות בצורה מופרזת, זה רגיל וטבעי וקורה תמיד”. הוא הבהיר כי מבחינתו עצם העובדה שחוקרים מבקשים להתקדם בכיוון מסוים אינה בהכרח לחץ פסול, אלא חלק מהעבודה, כל עוד ההחלטות הסופיות מתקבלות על פי שיקול דעתו.
חדד ניסה לקשור בין תחושת אי־הנוחות של מנדלבליט לבין ההדלפות מהחקירה, והציג פרסומים עיתונאיים שלטענתו כללו פרטים שהיו מוכרים למספר מצומצם של גורמי אכיפה. מנדלבליט אישר שלא ידוע לו על חקירה שנועדה לברר מי הדליף את המידע, אך הדגיש כי אין בידיו ראיות לכך שגורמים מסוימים עבדו עם התקשורת או ניסו להשפיע על החלטותיו.
מנדלבליט נשאל גם על הבסיס לחשדות בתיק 4000 ועל ההבדל בינם לבין תיק 2000, העוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל “ידיעות אחרונות” נוני מוזס. הוא נגד נתניהו, והעיד כי לאורך הדרך קיווה שהבדיקה לא תבשיל להגשת כתב אישום.
תיק 4000 לא עסק רק בסיקור אוהד
בנוגע לתיק 4000, מנדלבליט הסביר כי החשד לא התמקד רק בקבלת סיקור חיובי, אלא גם ביכולת להשפיע על הנרטיב שמציג כלי תקשורת מרכזי, שהיה בבעלות איש עסקים שיכול היה לקבל הטבות רגולטוריות ממשרד התקשורת. לדבריו, החשד היה שנתניהו אפשר לאלוביץ’ לקבל הטבות רגולטוריות, ובתמורה זכה ליכולת להשפיע על הסיקור בוואלה, לרבות על האופן שבו הוצגו כתבות ועל מידת הבולטות שלהן.
חדד תקף את התזה הזו וטען כי החשדות קרסו, אך מנדלבליט דחה את האופן שבו הציג הסנגור את דבריו. בתיק 2000 אמר מנדלבליט כי כבר מהשלב הראשון סבר שנתניהו לא התכוון למצות באמת את החקיקה בעניין ״ישראל היום״. הוא גם ציין כי החשד בתיק 4000 התבסס, לשיטתו, על מערכת יחסים רחבה יותר בין בעל כלי התקשורת לראש הממשלה, ולא רק על סיקור אוהד.
פרשת מתנות ארנון מילצ’ן
מנדלבליט נשאל גם על פרשת המתנות ועל החשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. הוא הדגיש כי אישר לבדוק את החשדות, אך ציין כי עד לעדותה של הדס קליין, עוזרתו של ארנון מילצ’ן, פרשת המתנות עדיין לא הגיעה לרף של “חשד סביר”. בנוסף, הוא אישר בעל פה לחקור את השימוש שעשה יאיר נתניהו בדירה של איש העסקים ג׳יימס פאקר במלון רויאל ביץ’ בתל אביב.
בחקירה הנגדית ביקש חדד להראות כי ההחלטות שהתקבלו ביחס לחקירות נתניהו לא תועדו באופן מספק, וכי פעולות מסוימות התקדמו עוד לפני שניתן אישור מפורש. מנדלבליט מצדו ניסה להבחין בין האישור העקרוני לפתוח בבדיקה או בחקירה לבין כל פעולה פרטנית שהחוקרים ביצעו בהמשך. הוא הסביר כי אינו מאשר כל מייל או כל פעולה טכנית בנפרד, וכי אינו נחשף בהכרח לכל חומר פיזי שנתפס במסגרת החקירה.
עימותים עם תירוש במהלך העדות
העדות לוותה גם בעימות חריף בין עו"ד עמית חדד לתובעת יהודית תירוש. לאחר שחדד טען כי הפרקליטות הסתירה ממנדלבליט פעולות שבוצעו במסגרת החקירה, תירוש התנגדה לדבריו והזכירה כי חוקר רשות ניירות ערך העיד שלא עדכן את הפרקליטות בנושא. חילופי הדברים החריפו, עד שהשופטת רבקה פרידמן־פלדמן הכריזה על הפסקה וקראה לצדדים ללשכתה.
בשלב אחר, לאחר שחדד טען כי מנדלבליט אישר את חקירת נתניהו באופן שאינו עומד בדרישות, השיב היועמ"ש לשעבר כי הוא מקבל את הביקורת על האופן שבו נראים הדברים בפרוטוקול, אך הדגיש כי מבחינתו ברור שאישר לחקור את ראש הממשלה באזהרה.
