נסגר לעת עתה הגולל על פרשת מינוי מנהל רשות מקרקעי ישראל, שליוותה את המערכת הפוליטית והמשפטית בשנה האחרונה.
שר הבינוי והשיכון חיים כץ האריך בסוף השבוע באישור בג״ץ, את כהונתו של יהודה אליהו, מקורבו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, כממלא מקום מנהל רמ״י בשלושה חודשים נוספים. לאחר הבחירות והקמת הממשלה הבאה, צפויה ועדת האיתור להכריע במינוי קבוע לתפקיד הבכיר.
שורשי הפרשה בדצמבר 2025, אז סיים יעקב (ינקי) קוינט חמש שנות כהונה כמנהל רמ״י ופרש מתפקידו. ראש הממשלה בנימין נתניהו בחן כמה מועמדים להחליפו, בהם יוסי שלי, שגריר ישראל באיחוד האמירויות, ויהודה מורגנשטרן, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון. אולם המינויים לא יצאו לפועל, ובהיעדר מחליף שנבחר מראש נותרה רשות מקרקעי ישראל, האחראית לניהול כ־92% מקרקעות המדינה, ללא מנהל קבוע.
ב־2 בפברואר 2026 אישרה נציבות שירות המדינה את מינויו של עידן מועלם, מנכ״ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, לממלא מקום מנהל רמ״י למשך שלושה חודשים, עד להקמת ועדת איתור שתבחר מועמד קבוע. בתום התקופה התכנסה הוועדה והחליטה לקדם את מועמדותו של יהודה אליהו, שעמד בראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון. אליהו נהנה מתמיכתו של סמוטריץ׳, הממונה במשרד הביטחון על מנהלת ההתיישבות והמינהל האזרחי ביהודה ושומרון.
זיקה פוליטית
אלא שהליך הבחירה נקלע למשבר לאחר שיועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, אפרת פרוקצ׳ה, הביעה התנגדות למינוי, בטענה לזיקה פוליטית בין אליהו לסמוטריץ׳. השניים היו ממייסדי היישוב טלמון ובהמשך הקימו את עמותת רגבים, שאליהו שימש כמנכ״ל שלה. לאחר מכן כיהן כמנכ״ל המועצה האזורית מטה בנימין, ובפברואר 2023 מינה אותו סמוטריץ׳ לראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון.
למרות ההתנגדות המשפטית, ועדת האיתור החליטה לקדם את מועמדותו של אליהו למינוי קבוע. אלא שבג״ץ התערב וביטל את ההחלטה, תוך הוראה לכנס מחדש את הוועדה לאחר החלפת שניים מחבריה: ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר, ונציגת הציבור פרופ׳ עידית סולברג.
ב־16 ביולי הודיע שר הבינוי והשיכון חיים כץ על מינויו של אליהו לממלא מקום מנהל רמ״י לתקופה של שלושה חודשים. במקביל פעלו נתניהו, סמוטריץ׳ וכץ להחלפת חברי ועדת האיתור בהתאם לפסק הדין. במקום פרוזנפר נבחר אבי מאיר, מנכ״ל משרד ההתיישבות, ובמקום סולברג ביקשו למנות את פרופ׳ עדנה לנגנטל, מהחוג לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל.
מקלות בגלגלי הממשלה
אולם גם המהלך הזה לא הושלם. בייעוץ המשפטי סברו כי בתקופת הבחירות לא ניתן להשלים את מינוי חברי הוועדה החדשים, לכנס אותה ולקדם מינוי קבוע לתפקיד.
בממשלה הבינו כי לא ניתן יהיה להשלים את הליך המינוי הקבוע לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) לפני הבחירות, ולכן ביקשו להאריך את כהונתו של יהודה אליהו כממלא מקום מנהל הרשות. תקופת המינוי הזמני שלו צפויה להסתיים היום (16 באוקטובר), אולם המהלך נתקל בקושי משפטי.
במכתב ששיגרה ב־8 באוקטובר היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, אפרת פרוקצ׳ה, לשר חיים כץ, היא הבהירה כי לאחר שעידן מועלם כיהן כממלא מקום במשך שלושה חודשים, החל מפברואר, ולאחר שאליהו השלים גם הוא תקופת כהונה של שלושה חודשים, מוצו ששת חודשי הכהונה הזמנית. לפיכך, הארכה נוספת מחייבת את אישור נציב שירות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה, ורק בהתקיים ״נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת״.
השימוע שלא יצא לפועל
פרוקצ׳ה הצביעה על קושי משפטי נוסף בהארכת המינוי, הנובע מהזימון לשימוע ששלח כץ לאליהו ב־9 בספטמבר. השימוע נגע לטענות בדבר תפקודו של אליהו, לביטול אירוע רווחה לעובדים בשל שירת נשים, וכן לטענת השר כי אליהו מתעלם מדרישתו להקפיא מינויים של בכירים בתקופה הנוכחית. השימוע, שהיה אמור להתקיים לפני כחודש, נדחה לבקשת נציב שירות המדינה, דורון כהן, וטרם נערך.
בעקבות הקשיים פנתה המדינה לבג״ץ. בתחילה בג"ץ ביטל את מינויו הקבוע של אליהו, אך נתן לממשלה אפשרות למנותו כממלא מקום – והממשלה פעלה בהתאם. אלא שבחלוף שלושה חודשים, הודיעה היועצת המשפטית של המשרד, בתיאום עם היועמ"שית מיארה, שלא ניתן להאריך את כהונתו בשלושה חודשים נוספים.
הנימוק משפטי-טכני לשיטת הייעוץ המשפטי היה שיש לצרף את תקופת כהונתו של ממלא המקום הקודם לתקופת כהונתו של אליהו, ולראות בשתי הכהונות יחד תקופה אחת של שישה חודשים. זאת אף שלא הוצג תקדים שבו חוברו תקופות כהונה של שני אנשים שונים לצורך הגבלת סמכות המינוי.
יצוין כי במקביל לכך שהיועצת מונעת את מינוי יהודה אליהו למ״מ היא גם מונעת מינוי של מנהל קבוע לרמ״י בטענה כי אנו בתקופת בחירות. כלומר, מצד אחד היועצת מסרבת למינוי מ״מ ומצד שני היא מונעת מינוי של קבע.
החלטה סופית זמנית
בג"ץ לא קיבל את טיעוני המדינה. השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב, הבהירו כי לצורך חישוב תקופות הכהונה של אליהו כממלא מקום מנהל רמ״י, יש להתחיל את הספירה ב־22 ביולי 2026. לדבריהם, זהו המועד שנקבע בפסק הדין מ־15 ביולי, וממנו יש למנות את תקופות הכהונה בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים). בהתאם לכך, תקופת כהונתו הקודמת של אליהו בתפקיד אינה נכללת בחישוב תקופות מילוי המקום.
השופטים ציינו עוד כי עמדת המדינה, שלפיה יש לברר את הבקשה תחילה בשיח פנימי בין גורמי הממשלה, מקובלת עליהם, וכי אין מקום להכריע בנושא במסגרת הליך שכבר הסתיים בפסק דין סופי. עם זאת, לנוכח הזמן הקצר שנותר עד לפקיעת המינוי הזמני, הבהירו השופטים את נקודת המוצא לחישוב תקופות הכהונה.
מהפכה בנגב ובגליל
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בירך על ההחלטה ומסר כי “העתקת מהפכת ההתיישבות מיו"ש לנגב ולגליל היא קריטית ומשמעותית לעתיד מדינת ישראל. אחד הכלים העיקריים במסגרתו נעתיק את המהפכה לנגב ולגליל הוא רשות מקרקעי ישראל, ואני שמח שיהודה אליהו שהוכיח יכולת ביצוע ועשיה מרשימות, ימשיך לכהן בתפקידו ולהעתיק את המהפכה לנגב ולגליל”.
שר הבינוי והשיכון חיים כץ מסר: “אני מברך על החלטת בג"ץ, מאמין בשיתוף הפעולה לקידום ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב ובכל חלקי ארץ ישראל, ומאריך את כהונתו של יהודה אליהו בשלושה חודשים כממלא ממקום ו/או כמינוי קבוע, מה שיגיע קודם.”
עו״ד יהודה פואה מארגון ״בצלמו״ אמר ל-jns כי ״מצב בו הייעוץ המשפטי הופך להיות לוחמני נגד המערכת, מנסה לחבל בעבודת הממשלה תוך כדי עבודתה, כשהוא מסתיר ומנסה להימנע מבירור הסוגיה - פוגע בכולנו וחייב להיפסק״.
