בין 8 ל-11 באוקטובר 2026 הופצצו ברוסיה שלוש חוות שרתים של Yandex, המקבילה הרוסית של גוגל. על פי נתוני Cloudflare Radar, התוצאה המידית הייתה צניחה דרסטית בתעבורת רשת אוטומטית. עם זאת, למרבה הצער ולמרות הצדק הפואטי הכרוך בכך, לא בטוח שבכך אכן הצטמצמה תנועת הבוטים שתרמו לחשיפה המרשימה והמבהילה שאנטישמים ידועים, כמו טאקר קרלסון, קיבלו אונליין, כפי שנטען השבוע ע"י הנלחמים בהם.
חבל שכך. אולם, מבצעי עיצוב תודעה פסיכולוגיים (Psyops), שהפכו לכלי נשק לכל דבר, כבר אינם מופעלים ע"י בוטים אנונימיים בלבד. המשימה מבוצעת היום לא רק ברשתות חברתיות, אלא גם בפנים גלויות בגופי תקשורת של המיינסטרים.
המשת"פים הם היום עיתונאים בעצמם – וזה אמור להבהיל כל מי שאתיקה היא נר לרגלם בתחום זה. לאותם אלה שהיו אמורים לשמש עוגן חדשותי יש שמות, מוניטין מקצועיים ושיוך ברור לגופי תקשורת לגיטימיים, שנצבעו זה מכבר בצבעים פוליטיים ואינטרסים מפוקפקים.
התגייסות למטרות פוליטיות
לא מכבר נפרדה ישראל מכמה מבכירי העיתונאים שנחשבו ללא עוררין לשרידים של תקופה אחרת לגמרי – אנשים מקצועיים ובעלי מוניטין, שרק שמם לבדו היווה ערובה לאמיתות דבריהם. לא מפתיע, אם כך, שההספדים שנשאו לזכרם הספידו לרוב לא רק אותם, אלא גם את המוסד המכונה “עיתונות ממלכתית”, עיתונות אובייקטיבית חסרת משוא פנים, שכל תפקידה הוא לתווך מידע ועובדות חיוניות לציבור החי בדמוקרטיה.
אובייקטיביות ואתיקה הן אבני היסוד בתשתיתה של “הרשות הרביעית” (The Fourth Estate), כפי שקרא לה הפילוסוף השמרן אדמונד ברק. הוא גם ראה בה את הרשות החשובה מכולן. ברק ידע מה חשיבותה של רשות זו בתיווך מידע לציבור בחברה דמוקרטית. בה בעת הוא חשש ממניפולציות מידע ומתיווך לא הוגן להמונים של בעלי אינטרסים.
בנוף התקשורתי של ישראל יש שמות שהתגובה לאזכורם תעיד על כך, למרות שזה מעולם לא היה אמור לקרות. הידרדרנו עד הלום משום שחלק גדול מהתקשורת בישראל התגייס ביומרנות לנהל מבצעי השפעה למטרות פוליטיות בעידן של שינויים טקטוניים, ולא בטוח שרק ההתנגדות לחילופי האליטות מדרבנת אותם לכך.
הדוגמה המובהקת של תופעה זו, שבסופה גם חזינו בתוצאות ההרסניות שלה, קרתה בתקופת הרפורמה המשפטית. באותו זמן הופעלו מניפולציות שהתחזו לעיתונות אובייקטיבית בכלי התקשורת. במקרה הטוב הן סילפו את סעיפיה וכינו אותה באוקסימורון המגוחך “הפיכה משטרית”. במקרה הרע הן גילו בורות מוחלטת והתעלמות מכוונת מעקרון הפרדת הרשויות, גם כאשר עובדות הונחו לפתחם.
תוצאה הרסנית
עיתונות אובייקטיבית ואתית היא תולדה מתבקשת של העיתונות המפלגתית שהייתה נהוגה לפני יותר ממאה שנה. היום, עם זאת, אנחנו עדים לנסיגה של העיתונות האובייקטיבית ונטולת הפניות, בחזרה אל חיבוק הדוב של הפוליטיקה.
הבחירות הן התקופה הפגיעה ביותר למבצעי השפעה שמתחזים לעיתונות. מתי מתחילה המעילה באמון האזרח? כאשר הכותרות ותוכן הידיעות זהים לא רק ברבים מגופי התקשורת המזוהים עם בעלי אינטרסים, אלא גם כאשר הם מופיעים כמעט מילה במילה בחשבונות האישיים של אותם אנשי תקשורת בפלטפורמות הנחשבות היום לרשות החמישית: הרשתות החברתיות. כלומר, מדובר בזיהוי אישי גלוי וברור של אנשי התקשורת, ובכך הם הופכים את עצמם לסוכני מבצעי השפעה הלכה למעשה – ולא רק תיאורטית.
ידע הוא כוח. אבל, כשהוא מופעל ביומרנות מתנשאת ע"י בעלי הכוח, התוצאה הרסנית לאמינות העיתונאים – ולא משנה אם הם מוגדרים “טאלנטים” או “שופרות”. מכיוון שכך, אין פלא שאמינות העיתונאים נפגעה ולציבור כבר אין סיבה לצרוך עיתונות, אלא לנהות אחר תיאוריות קונספירציה הזויות שקרובות ללבם. הרי לעיתים גם עיתונאים עושים זאת בעצמם.