לראשונה מקום המדינה, ורגע לפני סגירת הרשימות לכנסת, גורלן של המפלגות החרדיות החדשות עדיין לא ברור. מצד אחד, הן עצמאיות לחלוטין ורואות במשבר שקיים בתוך המגזר החרדי הזדמנות לשינוי פוליטי – אך בעיקר תפיסתי-מחשבתי. מצד שני, כרגע הן לא עוברות את אחוז החסימה, על פי הסקרים. אז מי הן בעצם המפלגות החרדיות החדשות, ומה הסיכוי שיצליחו בכל זאת לחולל שינוי?
סיעת “הציבור החרדי”
התנועה הפוליטית הבולטת ביותר היא “הציבור החרדי”, שבראשות מוטי לייטנר, 33, נשוי ואב לארבעה. כיום לייטנר עומד בראש הסיעה החרדית “דרך” במועצת העיר בית שמש ומשמש כמשנה לראש העיר. הסיעה רצה לראשונה במערכת הבחירות המוניציפלית האחרונה והכניסה שני נציגים למועצה. בסקר ערוץ 12 מהשבוע שעבר, קיבלה המפלגה 1.5% מהקולות.
“יש הרבה חרדים שמרגישים שהמפלגות החרדיות בכנסת לא מייצגות אותם”, אומר גורם בסיעה. “בעיקר בקטע של העוני המחפיר שקיים בחברה החרדית, וגם בעניין הגיוס. במקום שאלו שלא לומדים יתגייסו, הח"כים החרדים מתנגדים לכל שינוי והפילו על כולם את הצרה הזו”.
בסיעה מספרים שהדרישה המקורית הייתה לקבל ייצוג באחת מהמפלגות החרדיות הקיימות, אך ברור היה שהדרישה הזו תיענה בזלזול – כפי שאכן קרה. “היו מגעים עם אלי ישי, ויש מגעים במפלגות מימין לליכוד שרוצות שנתחבר אליהם בכל מיני קונסטלציות. עקרונית, אנחנו לא שוללים חיבור עם אף אחד. העיקר שלציבור החרדי יהיה ייצוג ראוי”, אומרים בסיעה.
בכאן 11 פורסם כי מקורות המימון של הסיעה מגיעים מאזורי אייזנקוט ושות’, אך בסיעה דוחים בתוקף את הטענות. “כל התורמים שלנו הם או חרדים או ימנים מובהקים. גורמים עשירים בשמאל הציעו לנו לקחת כסף וסירבנו, כי הציבור החרדי הוא ימני ואנחנו נאמנים לקו הזה. ניסו לעשות לנו סיכול ממוקד”, כך לטענתם.
“אחי – חוזרים לשורשים”
תנועה נוספת שמעוררת עניין רב, בעיקר בציבור המזרחי-ספרדי, היא “אחי – חוזרים לשורשים” של תלמידי הרב יורם אברג’ל ז"ל מנתיבות. בראשות הרשימה צפוי לעמוד הרב יובל אלימלך, בן 53, איש חינוך ותיק שכיום מנהל את מוסדות החינוך של הרב אברג’ל בנתיבות. המפלגה נולדה מתוך תנועת “אחי” בראשות הרב החיד"א אברג’ל, שהכניסה למועצת העיר נתיבות 7 נציגים בבחירות המוניציפליות האחרונות.
במפלגה מסבירים כי הקיצוניות שפשתה במערכת הפוליטית בשנים האחרונות מהווה מבחינתם כר פורה לתמיכה של עשרות אלפים במפלגה. “הכל נהיה קיצוני. מצד אחד נגד החיילים והחילונים, ומצד שני נגד בחורי הישיבות שהם קודש קודשים. מי שלא לומד צריך להתגייס. ברגע שהולכים לקיצוניות של ‘נמות ולא נתגייס’, כולם מפסידים מזה”, אומר גורם במפלגה.
במפלגה מתכוונים לתת דגש מיוחד על נושא החינוך. “במוסדות שלנו עברנו למתכונת ממ"ח (חינוך ממלכתי-חרדי), והתקציב המוגדל הביא אותנו לבטל את שכר הלימוד להורים”, מוסיף הגורם. עוד הוא מציין את חובות הענק של רשתות החינוך המפלגתיות, שמתקשות להתמודד עם הוצאות הענק בשל התעקשותן שלא ללמד את מקצועות הליבה.
לטענת אותו גורם, הסוקרים מתקשים לסקור את היקף כוחה האמיתי של המפלגה. “יש לנו עשרות אלפי אנשים. כוח עצום שלא משתקף בתקשורת. הרבה רוצים להתחבר איתנו”, כך לדבריו. עם זאת, לא נראה כרגע שישנם חיבורים אפשריים על הפרק.
הרב אלימלך התחייב ל-JNS כי המפלגה תרוץ “עד הסוף” בוודאות: “מתפללים לא לשרוף אף קול”. לדבריו, “אם לא נעשה סוף לקיצוניות, כל הקירוב שיש בעם ישראל ייפסק”.
מפלגת “הקהל”
מפלגת “הקהל” היא יוזמה שמבקשת לערער על המבנה הקיים של הפוליטיקה החרדית. בראש המפלגה עומד שלמה אלבוים, חבר מועצת עיריית בני ברק, המזוהה עם קהילת הפורשים מחסידות גור. אלבוים מציג את היוזמה ככזו שצמחה מהשטח, על רקע הטענה שהמפלגות החרדיות הקיימות התרחקו מהציבור ואינן נותנות מענה לצורכיו.
במרכז היוזמה עומדות ביקורת על הריכוזיות של המערכת החרדית והטענה כי הנציגים הפוליטיים חוששים משינויים שעלולים לערער את מעמדם. המפלגה מציגה זאת גם כגורם לחלוקה לא שוויונית של משאבים ולניתוק בין הפוליטיקאים לבין הציבור.
הפתרון שמציעה “הקהל” הוא פריימריז דיגיטליים, ייצוג של קהילות חרדיות שונות ומנגנון קבלת החלטות משותף, לצד התייעצות עם דעת תורה. אלא שבשלב זה, מדובר בעיקר בהצהרת כוונות ועדיין לא ברור עד כמה מודל כזה יוכל להתמודד עם המבנה המורכב והמבוסס של הפוליטיקה החרדית.
המפלגה מבקשת לעסוק גם בסוגיות שנמצאות במרכז השיח החרדי והישראלי, ובהן גיוס חרדים, יוקר המחיה והניהול המוניציפלי. לצד זאת, היא מבקשת למצב את עצמה כתנועה שתעדיף שיח ענייני ואחריות לאומית על פני הפגנות ועימותים, ואף לפנות לקהלים חרדיים רחבים יותר ולא רק לקבוצה מגזרית מצומצמת.
פריימריז הנשים החרדיות
יוזמה מסקרנת נוספת צצה לפני מספר חודשים. “פריימריז הנשים החרדיות” שמה. במסגרת היוזמה, התאפשר למעוניינים להצביע באתר ייעודי לכמה עשרות נשים חרדיות מוכרות. מי שיזמו את המהלך הן נשים חרדיות אקטיביסטיות, ביניהן שרי קרויזר, ציפי לביא, פייני סוקניק ועוד.
יוזמת הפריימריז קמה בעקבות ייסוד התנועות הפוליטיות החדשות שסוקרו בהרחבה בכתבה זו. לדברי היוזמות, אמנם התנועות מיועדות לקהל החרדי העובד והמשתלב שמעוניין בהבלטת ערכיו, אך מקומן של הנשים נפקד לחלוטין בכל הקשור לשילוב אקטיבי במסגרות הפוליטיות, מחשש לדחייה מהקהל החרדי ה"מיינסטרים”.
היוזמות מגדירות את הפריימריז כ"הצלחה מסחררת”. לפני מספר שבועות הסתיים מועד ההצבעה, ונרשמו כ-3,300 הצבעות וכ-28,000 כניסות לאתר הפריימריז. לדברי היוזמות, ההצלחה העלתה את המודעות לרצונן של הנשים החרדיות להשתלב אקטיבית בעשייה הפוליטית, ולא רק כצופות מהצד או כנספחות לחברי הכנסת הגברים.
שרי קרויזר, מנכ"לית “הנני-לא תשתוק” ואקטיביסטית חרדית, אמרה ל-JNS כי החזון שהניע את הפריימריז הוא לראות בעתיד השתלבות מלאה של נשים חרדיות בתנועות הפוליטיות החרדיות שיקומו בעתיד. “נשים חרדיות מהוות כיום את עמוד השדרה של ארגוני ענק וחברות, מנהלות יוזמות ומאבקים ונמצאות גם בראש החזית נגד פגיעות מיניות במגזר. אין סיבה שהשינוי בפוליטיקה החרדית לא יכלול גם את הנשים”, היא מסכמת.
התגובות במפלגות הוותיקות
לפחות כלפי חוץ, במפלגות החרדיות הוותיקות לא מביעים דאגה מיוחדת. “עם כל הכבוד, בסוף, ביום הבוחר, רוב ככל הציבור יוצא לקלפי ומצביע כפי הוראת הרבנים”, אומר ל-JNS מקור במפלגות החרדיות. לדבריו, בשונה מההצבעה בציבור הכללי שמבוססת על שיקולי כלכלה-ביטחון-חברה, מדד ההצבעה בציבור החרדי מתבסס על “כבוד התורה” שאותה מכתיבים רבני המגזר. “גם הממורמרים יצאו ויצביעו למפלגות החרדיות. אין להם אלטרנטיבה מעשית”, הוא אומר.
