“לא הבנתי מאיפה זה הגיע”, מספר ל-JNS משה ד’, חרדי בן 23 מירושלים. לפני כשנתיים הוא הגיע ללשכת הגיוס בירושלים במטרה לחולל שינוי דרמטי בחייו ולהתגייס לצה"ל. אלא שאז התהליך נתקל במכשול בלתי צפוי. משה זומן לקב"ן (קצין בריאות הנפש), וזה עדכן אותו שהוא פטור משירות בצה"ל מסיבות נפשיות.
בחיים האמיתיים למשה אין ולא הייתה שום בעיה נפשית. הוא למד אז בישיבה נחשבת בבני ברק ובהמשך עבר לישיבת “חצי יום”, המשלבת לימודי קודש בבוקר ועבודה בשעות הערב. כמו צעירים רבים בני גילו, 7 באוקטובר הוביל אותו לשנות את מסלול חייו. “החלטתי שאני רוצה לתרום למדינה ולהיות חלק ממה שקורה כאן”, הוא אומר.
אך רצונו הטוב נתקל במחסום בלתי צפוי ובלתי עביר. אבחנות פסיכיאטריות על “מצבו”, שהוא עצמו שלח כביכול לצבא שש שנים קודם לכן, העניקו לו את הפטור על רקע נפשי. “אבל אני מעולם לא הייתי אצל פסיכיאטר או פסיכולוג”, מספר משה. הוא גם לא העביר מסמכים ללשכת הגיוס.
לאחר בירור קצר התחוור למשה שאביו, במטרה למנוע מבנו להסתבך עם הצבא, השיג חוות דעת פסיכיאטריות תמורת תשלום נכבד. האב שלח אותן בשם הבן ובלי ידיעתו ליחידת מיט"ב, וכך חילץ את הילד מ"גזירת הגיוס”.
בנקודה הזו הסיפור הסתבך עוד יותר, כי משה חיפש דרכים לבטל את האבחון השקרי ולהתגייס בכל זאת. אלא שאז התברר לו כי ביטול הפטור יגרור את משפחתו להתנגשות כלכלית, ואולי גם משפטית, עם הביטוח הלאומי. בלב כבד הוא החליט אפוא לוותר על התהליך.
“עברתי שבעה מדורי גיהנום כדי להתגייס, ובסוף חטפתי ‘כאפה מצלצלת’”, הוא מסכם.
תחושות זעם ועלבון
משה רחוק מלהיות היחיד. “הגעתי ללשכת הגיוס כי זה היה החלום שלי”, מספר מני שטיינמץ, בן 22 מירושלים. בעקבות נסיבות אישיות, הוא החל במסע גילוי עצמי שבסופו הבין כי גיוס הוא הדרך לתרום למדינה. “כחלק מהתהליך, נכנסתי לקב"ן. הוא אמר שבמערכת כתוב שאני עם אוטיזם. לא פחות”, נזכר מני.
תחושת ההלם של הרגעים ההם מלווה אותו עד היום. “חוויתי זעם, עלבון והכחשה בחמש דקות”, הוא מתאר. המשך התהליך לא היה נעים יותר. “הקב"ן התחיל לשאול הרבה שאלות, עשה בדיקות ובסוף הודיע לי שהאבחון המופיע במערכת סופי”.
מני ביקש לדעת על סמך מה צה"ל קבע שאינו כשיר לגיוס. “הקב"ן הראה לי הר של מסמכים מההורים, מהמוסד החינוכי ומפסיכיאטרים, לצד מבדקים שונים ש’אבחנו’ אותי כבעל אוטיזם. כמובן שמעולם לא שמעתי על זה דבר וחצי דבר”, הוא מוסיף.
לשגע את המערכת
עסקן חרדי מוכר מתעשיית הפטורים החרדית סיפר ל-JNS על אחת משיטות הנפקת הפטורים המפוברקים. “צריך רק מספר זהות כדי לפתוח למישהו חשבון אישי באתר ‘מתגייסים’. לשם מעלים את כל המסמכים הרפואיים והאבחנות, ‘משגעים את המערכת’ שמבחינתה עומד מולה המלש"ב עצמו – והפטור מגיע בקלות יחסית”.
משה ומני הם רק שניים שמספרים את סיפורה של תופעה רחבה בהרבה. בתוך המגזר החרדי יש מנגנונים מפותחים, במסגרתם הורים, קרובים או רבנים של המלש"בים (מועמדים לגיוס - מ"נ), מוציאים להם פטור נפשי או בריאותי משירות בצה"ל, בלי ידיעתם. הקביעה שהם מתמודדי נפש או אוטיסטים, או כל אבחנה אחרת, לא רק גורעת אותם משירות בצבא. הרבה מעבר לכך, היא מקבעת את מצבם כביכול גם מול רשויות אחרות.
אם כל זה לא מספיק, מתברר כאמור כי קשה להם מאוד לשנות את “מצבם”. החרדים הללו, שגם כך נדרשים לאומץ רב כדי ללכת נגד הזרם הסובב אותם, צריכים להוכיח שהם בריאים או שפויים. אם יצליחו, הם עלולים לפגוע במשפחתם או בסביבתם, מה שמוסיף קושי על קושי. יש מקרים שבהם האבחנה הפיקטיבית נעשתה בגיל צעיר, על מנת לקבל קצבאות מהמדינה. כלומר, חשיפת האמת, תוביל לפגיעה כלכלית במשפחה.
ההורים ישלמו
בנסיבות האלה, רבים מרימים ידיים. אבל מני החליט להילחם. הוא בירר וגילה שהוריו השתמשו באבחונים הפיקטיביים, כדי לקבל על שמו קצבאות מביטוח לאומי. “הלכתי לביטוח לאומי ומסרתי עדות שהכל שקר וכזב, מה שגרם להם לזמן את ההורים לחקירה”, הוא מספר. בעקבות חשיפת הבלוף, הביטוח הלאומי תבע את הוריו של מני בעשרות אלפי שקלים – תביעה שמתנהלת בימים אלו.
היום מני נמצא בתהליך התנדבות לצה"ל בעקבות סיבה רפואית אחרת, ובינתיים עובד בתחום בריאות הנפש ומסייע במרכזי גמילה שונים. “אני רוצה להתגייס למדור חרדים בצה"ל, לסייע ולהנגיש את הביורוקרטיה לכל אותם צעירים חרדים שרוצים להתגייס, אבל נתקלים בקיר אטום. זו בעיניי התרומה הכי גדולה שאוכל לתת, גם למדינה וגם לאנשים”, מסכם מני.
שיטה להשלמת הכנסה
“מאז 7 באוקטובר קיבלתי עשרות פניות כאלה בשנה”, אומר ל-JNS דוד פלאי, יועץ ורכז ההסדר החרדי במרכז “נתיבים” – ארגון שמכווין חרדים צעירים שרוצים לבצע שינוי בחייהם, בין היתר בהצטרפות למסגרות צבאיות שונות. “מגיע אליי בחור שרוצה לתרום למדינה, ובצה"ל אומרים שיש לו פטור נפשי. בבדיקה פשוטה מתברר שיש לו תיק שלם עם עשרות טפסים שונים ומשונים, שמעידים על מגוון הפרעות נפשיות כאלו ואחרות, כאשר הוא עצמו לא היה באף אבחון”, מעיד דוד.
לדבריו, התופעה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: בקהילות חרדיות מסוימות ההורים מעוניינים ב"השלמת הכנסה” באמצעות קצבה מביטוח לאומי, ומוציאים לילד אבחנות פיקטיביות עוד בגיל צעיר. אלו מזכות אותם בקצבה נכבדת. בנוסף, קיימים מוסדות, בעיקר במגזר החסידי, שכשיטה מוציאים פטורים בסיטונאות לכל התלמידים – באמצעות אנשי מקצוע שמשתפים פעולה – בעוד התלמידים ואף ההורים לא מודעים כלל שבנם הפך ללוקה בנפשו, ככביכול.
מתוקף עבודתו, פלאי מנסה לסייע לצעירים הללו, אך מסביר מה הקושי העיקרי ב"שחרור” החרדים מכבלי הפטור הנפשי הפיקטיבי. מתברר שצה"ל לא מסתפק ב"הוכחת שפיות” של המלש"ב החרדי בהווה, אלא גם דורש הוכחה שבעת הנפקת המסמך הפיקטיבי, הוא היה בריא. כלומר, ייתכן למשל מצב שבו הורים “אבחנו” בגיל 3 את בנם כאוטיסט. 20 שנים לאחר מכן הוא יידרש להוכיח שמעולם לא היה כזה.
כך שלעיתים מדובר במסמכים שהונפקו לפני שנים, ולכן לא ניתן להוכיח שהבחור היה אז בריא בנפשו. בנוסף, ככל שהמסמך הרפואי הפיקטיבי חדש יותר ומלא בתיאורים גרנדיוזיים, כך התהליך נהיה מורכב יותר. “תחשוב שבא בחור להתגייס בגיל 20, כאשר רק לפני שנתיים נכתב עליו שהוא מנסה להתאבד או מרטיב בלילה. ברור שצה"ל לא ירצה להתעסק איתו”, אומר פלאי.
“צריך להבין את הקושי העצום העומד בפני בחור חרדי שרוצה להתגייס בסיטואציה כזאת”, הוא מוסיף. למשל, במקרה שההורים קיבלו קצבת נכות במשך שנים בזכות האבחון הפיקטיבי. קעקוע אמינות המסמך עלול להביא לתביעות ענק מביטוח לאומי, שידרוש את הכסף רטרואקטיבית. כתוצאה מכך, המלש"ב נתון ללחצים כבדים ממשפחתו ומסביבתו לא לגלות את האמת. “רק כמחצית מאלו שעוברים את המסע הקשה הזה מצליחים בסופו של דבר להתגייס. השאר פשוט נשארים בחוץ”, הוא מסכם.
כשאין נוהל
על פי רוב, העסקנים שמתמחים בהוצאת פטורים לחרדים עובדים עם אותם אנשי המקצוע. כלומר, אלה אותם רופאים או פסיכיאטרים שהעניקו פטור פיקטיבי במשך שנים רבות לבנים החרדים. תיאורטית, צה"ל יכול היה לרכז את כל חוות הדעת של אותם מומחים, ולבדוק אותן לאחור, וכך לזהות בקלות היכן הפטור הושג ברמייה. ואולם, בצבא לא קיים נוהל או נוהג לפסול חוות דעת רפואית, רק על בסיס זהות הרופא שחיבר את חוות הדעת. כך עולה מתגובת צה"ל לפני מספר ימים לבקשת חופש מידע.
כיצד אם כן מתמודדים עם העניין בצבא? לדברי ח"כ משה (קינלי) טור-פז מ"יש עתיד”, שעוסק רבות בנושא גיוס חרדים, צה"ל מכיר את הנושא ואף עשה כמה צעדים בכיוון. אבל, יש עוד דרך ארוכה עד למיגור התופעה. טור-פז היה ממקימי פלוגת “תומר” החרדית בגבעתי, שנסגרה מאז. כשנכנס לכנסת, הפך לכתובת לכל חרדי שרצה להתגייס ונתקל בקשיים. במהלך השנים שמו עבר מפה לאוזן, וגם בצה"ל מרבים לשתף איתו פעולה בדרך להגדלת שיעור החרדים המתגייסים.
“זיהיתי את הבעיה בתחילת המלחמה”, אומר ח"כ טור-פז ל-JNS. בעקבות הטבח, חרדים רבים שהוציאו פטור נפשי התחרטו, אך כשפנו ללשכת הגיוס גילו שדרכם נחסמה. ככלל, בצה"ל לא יגייסו אדם שמעיד על עצמו שהוא כשיר, אך קיימים מסמכים, מפוברקים או שלא, שמעידים אחרת”, מספר טור-פז.
“פניתי לצה"ל והצלחתי לעזור לרובם. הצבא הקים ועדות מיוחדות שמטפלות במקרים כאלו, אך בעקבות מחסור בכוח אדם התהליך ממושך ועשוי להימשך חודשים רבים”, אומר ח"כ טור-פז.
בתוך התופעה הנרחבת של חרדים שקיבלו פטור נפשי, גם טור-פז נתקל בבעיה של אלה המגלים שהונפק להם פטור ללא ידיעתם. “מדובר באנשים שבדרך כלל גרים באזורים חרדיים מובהקים. כשמגיעים עבורם מכתבים מלשכת הגיוס, המשפחה או השכנים מיד משליכים אותם לפח. כלומר, המלש"ב לא יודע שהצבא פנה אליו ומישהו ‘טיפל’ בעניינו. רק כשהוא מגיע ללשכת הגיוס הוא מבין מה קרה, ופונה אליי”, מסביר ח"כ טור-פז. לדבריו, הוא נחשף אישית לעשרות מקרים כאלו בתקופה האחרונה.
יצוין כי בנוגע לאוכלוסייה הכללית, הנהלים של צה"ל מחייבים הגעה פיזית של מבקש הפטור ללשכת הגיוס לפחות פעם אחת. ואולם בנוגע לחרדים, פקידי לשכות הגיוס מזמן ויתרו על הדרישה, ומסתפקים בדיווחים דיגיטליים, שכן בין כה אין סיכוי שיתגייסו. “פניתי לאכ"א ודרשתי מהם להפסיק את הנוהג הפסול של קבלת פטור מרחוק בניגוד לנהלים, ובנוסף לבצע הליך מקוצר לאותם חרדים שמבקשים כעת להתגייס”, אומר ח"כ טור-פז.
ואכן, לפני מספר חודשים התחייב נציג צה"ל בוועדת חוץ וביטחון כי הנוהג הפסול הופסק, והנהלים בנושא חודדו והשתפרו. עם זאת, במענה לבקשת חופש מידע, הודה צה"ל בימים האחרונים כי אין חובה חוקית לזמן מלש"ב לבדיקה פרונטאלית, וקביעת הכשירות יכולה להיעשות על בסיס מסמכים בלבד.
אחוזי הגיוס עולים
למרות הבעיות הביורוקרטיות, נראה שבסך הכול הגיוס החרדי לצה"ל נמצא במגמת עלייה. “סיכמנו לא מזמן את גיוס 2025 עם למעלה מ-4,000 מתגייסים חרדים, למרות הרוח הקרה מהדרג המדיני שצה"ל התמודד איתה”, טוען ח"כ טור-פז. לדבריו, כשהדרג המדיני ינחה את צה"ל לקלוט כמה שיותר חרדים, יהיה צורך לרכך את הנהלים עבור חרדים שרוצים להתגייס – לצד פעולות האכיפה. “צריך למשל לחזק ולתקצב עמותות שעוסקות בגיוס חרדים. יש עוד הרבה עבודה, ועם כניסתנו לממשלה הבאה נעשה אותה”, הוא מסכם.
צה"ל: התופעה מוכרת
בצה"ל מגיבים לטענות ואומרים כי הפרוטוקול לקבלת פטור משירות על רקע נפשי נקבע לפי הסטנדרט המקצועי, וכולל הוראה מסודרת לפיה המסמכים נבחנים על ידי איש מקצוע ומסווגים להמשך טיפול לפי קריטריונים רפואיים ברורים. לדברי הצבא, שיטת מיון זאת נקבעה מתוך הבנה כי יש לייעל את ההליך, על מנת שלא להרע עם מלש"בים הסובלים מבעיה נפשית, ולמען קיצור זמני ההמתנה.
באשר לתופעה המתוארת בכתבה, של מלש"בים המקבלים פטור ללא ידיעתם בעקבות מסמכים שהוגשו בשמם, בצבא אומרים כי היא מוכרת ומטופלת. בעקבות הגילויים, אף יצאה הוראה לפיה מלש"ב המערער על חוות דעת מזויפת שהוגשה עבורו, יוכל לעבור באופן מיידי מפטור לפרופיל 97, על פי בדיקת פסיכיאטר צבאי בלבד. כך שמלש"בים שהוגשה עבורם חוות דעת שקרית, יוכלו לבטל את הפטור שניתן להם ולהתגייס בהקדם האפשרי. “צה"ל ימשיך לפעול להרחבת מעגל המשרתים, ותוך דיוק המענה לכלל הבאים בשעריו”, נמסר מדובר צה"ל.
