שתים עשרה מדינות, ובראשן בריטניה, צרפת, קנדה, ספרד, דנמרק ונורבגיה, פרסמו הצהרה משותפת שבה אישרו את כוונתן “להטיל מגבלות לאומיות ו/או לתמוך במגבלות אירופאיות על סחר במוצרים עם התנחלויות שאינן חוקיות על פי המשפט הבינלאומי”. בהודעתן נכתב כי “פעולותיה של ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעות באפשרות למימוש פתרון שתי המדינות”, תוך שימת דגש על מה שכינו “ההחלטה הבלתי מקובלת לפרסם מכרזים עבור פרויקט ההתנחלות E1".
המדינות הוסיפו כי “המצב מידרדר במהירות על רקע רמות חסרות תקדים של אלימות מצד מתנחלים והרחבת ההתנחלויות”, וקראו לממשלת ישראל “לעצור באופן מיידי את הרחבת ההתנחלויות ואת הרחבת הסמכויות המנהליות בגדה”.
צעדי הנגד בישראל
בתגובה למהלך, שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הכריז על שורת צעדים ואמר, “זוהי החלטה מעוותת מוסרית והתערבות בוטה בענייניה של מדינה ריבונית”. סער הצביע על סתירה מהותית, לפיה בריטניה מנמקת את הסנקציות בסיבות ביטחוניות, אך מקיימת נוכחות צבאית בישראל דרך מפקדת סיוע שאחראית על אימון כוחות הרשות הפלסטינית.
צעדי התגובה עליהם הכריז סער כוללים את סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק נציגים בריטיים ממפקדת הסיוע בקרית גת, והשעיית כל הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית. בנוסף, נחסמה כניסתם לישראל של 11 אישים בולטים מבריטניה: ג’רמי קורבין, זארה סולטנה, פהד אנסארי (מנהל ארגון “Riverway to the Sea”), נאז שאה, דיאן אבוט, האנה ספנסר, קרלה דנייר, סיאן ברי, אלי צ’אונס, ג’ון מקדונל וריצ’רד בורגון.
“האמת חזקה יותר מסנקציות”
במישור הציבורי, המהלך זכה לביקורת חריפה. ראש מועצת בנימין תקף ואמר: “המנדט הבריטי הסתיים לפני כמעט 80 שנה”. בכירים נוספים כינו את המהלך “אנטישמי”. בהצהרתן, הזכירו המדינות החתומות את מתקפת 7 באוקטובר בתור “הטבח האנטישמי החמור ביותר מאז השואה”, והדגישו: “אנו ברורים בנחישותנו להתמודד עם אנטישמיות בכל מקום שבו היא מתרחשת, ומכירים באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל”.
יגאל דילמוני, מנכ"ל ומייסד ארגון AFJS (ידידי יהודה ושומרון בארה"ב), הגיב לדברים ומסר: “איומים בסנקציות ובחרם לא ישנו את ההיסטוריה ולא ימחקו את האמת. יהודה ושומרון הם לב ליבה של המורשת ההיסטורית והמקראית של עם ישראל. הניסיון לפגוע בזכותם של יהודים לחיות בארצם עומד בניגוד לאמונתם של מיליונים בעולם הרואים בתנ"ך עדות יסודית”.
עוד הוסיף דילמוני כי: “צעדים כאלה אינם מקדמים שלום – הם מעניקים פרס לטרור ומעודדים את חמאס להאמין שאלימות ולחץ הם הדרך להישגים. זהו מסר מסוכן לעולם החופשי. אנחנו לא ניכנע לאיומים; האמת חזקה יותר מסנקציות, ועם ישראל ימשיך לבנות ולשגשג בארצו”.
בקרב החקלאים, שבהם צפויים להיפגע בין השאר מגדלי התמרים המייצאים לאירופה, נשמעה דרישה לתגובה כלכלית. מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, אמר: “חרם על ישראל לא יכול להיות חד צדדי. אנחנו דורשים מהממשלה מדיניות של הדדיות – אם אירופה סוגרת את הדלת בפני התוצרת הישראלית, גם מדינת ישראל צריכה לדעת לסגור את הדלת בפני הייבוא ממנה”.
התעצמות הכוחות הפלסטיניים
ברקע הדברים, מוצגים נתונים ביטחוניים המצביעים על התעצמות וחות הרשות הפלסטינית.
מחקרו של סא"ל (במיל’) מוריס הירש, יועץ בכיר לשעבר במשרד הביטחון, מתעד זינוק של 400% בכוחן של הזרועות הביטחוניות של הרשות הפלסטינית – מ-12,000 שוטרים בהסכמי אוסלו ל-50,000 חמושים כיום. הכוח עובר אימונים צבאיים ומחזיק בעשרות אלפי כלי נשק, כולל טילי כתף. כוחות אלו ממוקמים בנקודות אסטרטגיות במרחק של 22 קילומטרים ממרכזי אוכלוסייה ישראליים.
כמו כן, מסקר של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון עולה כי 77% מהישראלים חוששים מאפשרות של אירוע בסגנון 7 באוקטובר שיצא משטחי יהודה ושומרון.
