על מה אנשים הולכים להצביע בבחירות הקרובות? זו השאלה שמעסיקה בימים אלו את הפוליטיקאים, יועצי התקשורת והפרשנים באולפנים. גיוס חרדים, 7 באוקטובר או אולי יוקר המחיה? ייתכן שכל התשובות נכונות.
אין ספק שהרפורמה המשפטית, שפרצה לחיינו שישה ימים לאחר השבעת הממשלה ב-2022, תשחק תפקיד חשוב במערכת הבחירות באוקטובר. בצד הימני של המפה מבהירים מעל כל במה שאם יקבלו את המנדט, הרפורמה תימשך. אך מה מציעות מפלגות האופוזיציה בנוגע לנושאים המשפטיים שעומדים שעל הפרק? מה התוכן שמסתתר מאחורי הכותרת “רפורמה משפטית”, שחלקן מצהירות עליה?
התוצאה הראשונה העולה מבדיקת JNS היא עמעום עמדות, בעיקר של גדי אייזנקוט ונפתלי בנט. המצע המפורסם באתר “הדמוקרטים” הוא המפורט ביותר מבין המפלגות שנסקרו, כולל בתחומי הרפורמה המשפטית. מפלגתו של יאיר גולן גם הייתה היחידה שהגיבה באופן מלא לפניותינו, לצורך קבלת מידע והבהרות.
מנגד, באתר מפלגת “ביחד” מופיעה ההתייחסות המעורפלת הבאה לחלק מהנושאים שבדקנו: “יוסדרו הביקורת השיפוטית וחוקי היסוד תוך חתירה להסכמות רחבות”, לצד הכיתוב “פרטים נוספים בקרוב”. גם אצל בנט וגם אצל אייזנקוט, לא הגיבו לבקשות החוזרות והנשנות שלנו להבהיר את עמדותיהן. יצוין כי בנט תקף בעבר בחריפות את בית המשפט העליון.
הוועדה לבחירת שופטים
אחד הנושאים הבוערים בקדנציה החולפת היה שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בחוק שהעבירה הקואליציה במרץ 2025, נקבע בסופו של דבר כי במקום שנֵי נציגי לשכת עורכי הדין, יכהנו כחברי הוועדה שני “נציגי ציבור”. שני נציגים אלה, הכשירים להתמנות לבית המשפט העליון, ייבחרו על ידי הכנסת, מה שיעניק רוב אוטומטי לקואליציה בוועדה. החוק אמור להיכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה, אך הוא תלוי ועומד בבג"ץ.
עמדת מפלגת “הדמוקרטים” נחרצת: “נבטל את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, שיוצר פוליטיזציה של הליך המינוי”, נכתב באתר המפלגה. באתר “ישראל ביתנו” אין התייחסות מפורשת לסוגייה, איך בתגובה לפניית JNS מסרו אנשיו של ליברמן כי פורום חקיקה מיוחד עובד על מצע בנושא. בכל מקרה, אומרים שם, המפלגה נגד פוליטיזציה של מערכת המשפט.
“ישר” בראשות אייזנקוט לא פרסמה את עמדתה בעניין, ובמפלגה לא השיבו לפניות JNS. גם “ביחד” של בנט-לפיד לא הגיבה לפניית JNS. רע"מ מציעה רפורמה משלה בנוגע להרכב הוועדה. לשיטתה, יש להגדיל את מספר חברי הוועדה ל-11 ולשמור על ייצוג של לפחות ערבי אחד מבין חבריה.
חוק הלאום
חוק נוסף שעשוי למצוא את עצמו במרכז השיח בקדנציה הבאה הוא “חוק הלאום”. החוק, שחוקק ב-2018, קובע כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. הוא עורר סערה בעיקר בקרב הציבור הערבי והדרוזי. גם נמתחה עליו ביקורת מהצד הליברלי של המפה הפוליטית ב"שנת הרפורמה”, שם טענו כי החוק מתעלם לחלוטין מעיקרון השוויון ומערכי מגילת העצמאות.
“הדמוקרטים” מבטיחים במצע המפלגה שיתקנו את חוק הלאום, “כך שישקף באופן ברור את מחויבותה של ישראל להיות גם יהודית וגם דמוקרטית”. גם ב"ישראל ביתנו” מתחייבים לתקן את החוק ברוח זו. ברע"מ אמרו ל-JNS כי טרם גיבשו דעתם בנושא, בעוד שבסיעות “ישר”, “ביחד” וחד"ש, שוב בחרו שלא להגיב.
חוקה לישראל
השיח על כינון חוקה מלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה. הכנסת הראשונה הקימה את “ועדת החוקה” המוכרת, כדי שתחוקק חוקה לישראל באמצעות חוקי היסוד. ברבות השנים, הרעיון התמסמס בשל חוסר היכולת להשיג הסכמה רחבה על נושאים שבליבת הציבוריות הישראלית. בקדנציה האחרונה, הדיון על החוקה חזר ביתר שאת, ובעצם הצורך בחוקה קיימת הסכמה מקיר לקיר. מה אם כן אומרות מפלגות האופוזיציה בנוגע לחוקה?
“הדמוקרטים” מבטיחים לכונן חוקה במנגנון של שלב-אחר-שלב, באמצעות חוקי יסוד מוגנים. ב"ישראל ביתנו” אף מתחייבים על הקמת בית משפט לחוקה. במפלגות “ישר”, “ביחד” וחד"ש, אומרים שישאפו לכונן חוקה ברוח ערכי מגילת העצמאות.
חוק יסוד: חקיקה
לאחר שבג"ץ ביטל בשנים האחרונות מספר חוקים וחוקי יסוד, ובמקביל נטען שהכנסת חוקקה ככל העולה על רוחה בסתירה לעקרונות ולמוסכמות יסוד, עלה הצורך בחקיקת “חוק יסוד: החקיקה”. החוק נועד להסדיר באופן רשמי את סמכות הכנסת לחוקק, לקבוע את מעמד חוקי היסוד, ולהגדיר את היחסים בין הרשויות בישראל.
במפלגת “הדמוקרטים” אומרים שיפעלו לחוקק את החוק, שיקבע פרוצדורה נוקשה לחקיקת חוקי יסוד ויקבע כי פסילת חוק רגיל בבג"ץ תיעשה בהרכב מורחב וברוב מיוחס של שופטים – ללא פסקת התגברות. גם המצע של “ישר” מביע תמיכה ברעיון של “חיזוק עצמאות וסמכות הכנסת”. רע"מ לא התייחסו במפורש לסוגייה, אך הציעו להסדיר שינוי חקיקת חוקי יסוד ופסילת חוקים בבג"ץ. “ביחד”, חד"ש ו"ישראל ביתנו” לא התייחסו לנושא.
הגבלת קדנציה ואיסור כהונה לנאשם
ברקע כהונתו המתמשכת וכתבי האישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציעו באופוזיציה לא פעם להגביל את מספר הכהונות של ראשי הממשלה, וכן לאסור על אדם שיש נגדו כתב אישום להתמנות לתפקיד.
“הדמוקרטים” מתחייבים להגדיר בחוק הגבלת קדנציות ל-8 שנים, לצד איסור כהונה בתפקיד ראש ממשלה למי שיש נגדם כתב אישום. גם ב"ישראל ביתנו” אומרים שיחוקקו הגבלת כהונה ל-2 קדנציות ואיסור כהונה לנאשם.
“ביחד” של בנט-לפיד מתכננים הגבלה של 8 שנים, ו"בישר” של אייזנקוט מדברים על 2 קדנציות. אך שתי המפלגות שוב לא הגיבו לפנייתנו בנוגע לחקיקת איסור כהונת נאשם כראש ממשלה. רע"מ וחד"ש לא התייחסו לנושא כלל.
