בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג הודיע אתמול (ג’) שממשלת קולומביה פרשה מתביעת הג’נוסייד שדרום אפריקה הגישה נגד ישראל. על פי ההודעה, קולומביה ביקשה כבר ב-18 בספטמבר לא לקחת יותר צד בתביעה.
PRESS RELEASE: #Colombia informed the #ICJ that it had decided to withdraw the Declaration of intervention that it had filed under Article 63 of the Statute of the Court on 5 April 2024...
— CIJ_ICJ (@CIJ_ICJ) September 22, 2026
(1/2) pic.twitter.com/EbnBHTpkOo
הפרישה הגיעה לאור חילופי השלטון בקולומביה, שהפכו משטר עוין להנהגה ידידותית לישראל – כזו שאף הכריזה על הצבת השגרירות שלה בירושלים והכירה בישראל כריבון ברמת הגולן.
ב-29 בדצמבר 2023, חודשים ספורים לאחר טבח שמחת תורה, פנתה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק, ודרשה סעד ביניים להפסקה מיידית של הלחימה ברצועת עזה, בטענה שישראל מבצעת רצח עם. ב-11 וב-12 בינואר 2024 התקיימו דיונים פומביים בהאג, כשעם הצוות המשפטי של ישראל נמנה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק.
ג’ואן דונוהיו, ששימשה כנשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק בזמן ההליכים נגד ישראל, השתתפה לאחר פרישתה מהתפקיד בריאיון ב-BBC. שם הבהירה כי בית הדין מעולם לא הכריע כי ישראל ביצעה או מבצעת רצח עם בעזה. לדבריה, משמעות הפסיקה הייתה שלפלסטינים יש “זכות סבירה” להיות מוגנים מפני רצח עם, וכי לדרום אפריקה יש את הזכות להציג טענה זו בבית המשפט.
הצטרפותה של קולומביה לתביעה הייתה בינואר 2024, תחת שלטונו של הנשיא דאז, גוסטבו פטרו, שהתבטא רבות נגד ישראל ומלחמתה בחמאס. ההסבר שניתן בזמנו להחלטה היה כי “ברור מאוד שהפעולות והצעדים שננקטו מהווים מעשי רצח עם”.
ב-7 באוגוסט נכנס לתפקידו נשיא קולומביה הנוכחי, אבלרדו דה לה אספרייה, והביא איתו רוחות של שינוי. עוד ביולי, טרם התיישב בכיסא הנשיא, הודיעה לשכתו על הכוונה למשוך את תמיכתה של קולומביה בתביעה נגד ישראל.
