עבור צעירים חרדים רבים, ההחלטה להתגייס לצה"ל מגיעה דווקא אחרי תקופה של השתמטות – ולעיתים גם במחיר של ישיבה בכלא. הם ידעו שההתייצבות בלשכת הגיוס עלולה להוביל למעצר ולמאסר, ובכל זאת בחרו להסדיר את מעמדם ולהיכנס בשערי הצבא.
בשיחות עם JNS הם מספרים על החששות שהיו להם מהשירות, על ההחלטה להפסיק להסתתר ועל הרגע שבו הבינו שהם מעדיפים להתמודד עם העונש ולהתגייס, במקום להמשיך ולהיות עריקים. עבור חלקם, המפגש הראשון עם המערכת הצבאית שינה גם את היחס שלהם לשירות עצמו.
מאסו בחשש מסנקציות
ד’, חייל חרדי המשרת כיום במסלול חרדי בצה"ל, ישב לפני כשנה שישה ימים בכלא הצבאי. ד’ הגיע ללשכת הגיוס כשהוא כבר מוגדר כמשתמט, בידיעה שההתייצבות צפויה להוביל למעצר ולמאסר. למרות זאת, הוא החליט להסגיר את עצמו ולהתגייס.
לדבריו, הוא העדיף להתמודד עם תקופת המאסר ולא להמשיך לחיות תחת החשש מפני מעצר והסנקציות הנלוות למעמדו כמשתמט. “ידעתי שאני נכנס לכלא. הגעתי מוכן וידעתי עם מה אני הולך להתמודד”, הוא מספר.
במקום להישפט בפני בית דין צבאי, ד’ נשפט בפני קצין, ונגזרו עליו שישה ימי מאסר. את תקופת המאסר הוא מגדיר כחוויה “לא נעימה”. אך לדבריו, הצבא התחשב בצורכיו הדתיים. “דאגו שאוכל להתפלל ושיהיה לי אוכל כשר. התחשבו ברגשות הדתיים שלי”, הוא מספר.
במהלך שהותו בכלא, פגש ד’ צעירים חרדים אחרים שנכלאו בשל התנגדותם לגיוס, וחלקם אף הוחזקו בצינוק של הכלא הצבאי. עבורו, המפגש הזה רק חיזק את הבחירה שעשה.
כיום, כשנה לאחר אותה תקופה, ד’ כבר חייל מן המניין ומשרת במסלול חרדי. לדבריו, הוא מרוצה מהשירות ומבחינתו ההחלטה להסדיר את מעמדו ולהתגייס הייתה עדיפה על המשך החיים בצל החשש ממעצר.
נקנית בייסורים
מקרה נוסף הוא של י’, תושב עיר חרדית גדולה, שקיבל בחודשים האחרונים את ברכת הרב משה הלל הירש, ממנהיגי דגל התורה, להתגייס לצה"ל. י’ ואביו נפגשו עם הרב, הציגו בפניו את נסיבותיו האישיות ואת המסלול החרדי שאליו ביקש להתגייס, ולאחר ששמע את הדברים נתן הרב את ברכתו. מקורב לבית הרב הירש אמר ל-JNS כי במקרים פרטניים הרב אכן נותן את ברכתו לגיוס צעירים חרדים.
י’ הגיע ללשכת הגיוס והסגיר את עצמו, כשהוא כבר מוגדר “משתמט פרקליטותי”. במהלך משפטו, התחשב השופט הצבאי בכך שהגיע מיוזמתו במטרה להתגייס. בתחילה נקבע שירצה שבוע בכלא, ולאחר מכן ישוב לבקו"ם כדי להשלים את הליך הגיוס. אלא שבסיום אותו שבוע, כשהיה אמור להשתחרר, נמסר לו כי מעצרו מוארך בשבוע נוסף.
לצד זאת, י’ מספר שבכלא התחשבו באורח חייו הדתי. מאחר שהשהות נפלה בסמוך לראש השנה, הוא הורשה להשתתף בסליחות בבית כנסת מסודר וקיבל אוכל בכשרות מהודרת. לדבריו, גם יתר צורכיו הדתיים קיבלו מענה.
עם זאת, הוא מספר על קושי אחר שהתעורר במהלך שהותו בכלא: י’ נוטל תרופות מסוימות, ולדבריו התקשה ליצור קשר עם הגורמים הנדרשים כדי לקבל אותן.
בסופו של דבר י’ השתחרר וקיבל את השיבוץ למסלול החרדי שבו ביקש לשרת. כעת הוא צפוי להשלים את הליך הגיוס. למרות תקופת המאסר והארכת המעצר, הוא אומר שאינו מתחרט על החלטתו. גם במקרה שלו, החשש מהסנקציות ומהמשך החיים כמשתמט היה מבין השיקולים שהביאו אותו להסדיר את מעמדו ולהתגייס.
המעצר שהוביל לגיוס
ישנם גם מי שנעצרו בשל השתמטותם, אך דווקא המפגש הכפוי עם המערכת הצבאית גרם להם לשנות את החלטתם ולהתגייס. חייל באחת היחידות הלוחמות בצה"ל סיפר ל-JNS שההחלטה להתגייס התקבלה אצלו דווקא לאחר שנעצר ונכלא כעריק.
לדבריו, לפני המעצר הוא חשש מאוד מהמסגרת הצבאית ומהמפגש עם המערכת, מה שהרחיק אותו מגיוס. אלא שבמהלך שהותו בכלא, הוא נחשף מקרוב לצבא, למפקדים ולמסגרת, והבין שהמציאות אינה מאיימת כפי שחשב.
“בכלא הפחד מהמסגרת ירד לי. לפני כן, כשהייתי בבית, פחדתי לעשות את הצעד ולהתגייס. אבל אחרי שכבר הייתי בפנים, ראיתי שהשד לא נורא כל כך. אתה רואה את המערכת, את המסגרת ואת הפיקוד, ואז אתה מבין שזה לא מפחיד כמו שחשבת”, סיפר.
בסופו של דבר, דווקא המעצר סייע לו להתגבר על החשש ולהחליט להתגייס, והוא השתלב בשורות אחת היחידות הלוחמות בצה"ל.
המקרה הזה, עם זאת, אינו משקף בשלב זה תופעה רחבה. גורמים בארגונים ובעמותות המסייעים לצעירים חרדים להתגייס, וכן בגופים המלווים עריקים, אמרו ל-JNS שמדובר במקרים בודדים בלבד, שעדיין אינם מצביעים על מגמה של ממש.
המעצרים תורמים לגיוס חרדים
מתוך כלל החרדים שהגיעו בתקופה האחרונה להסדיר את מעמדם, 50% התגייסו בגלל המעצרים. כך עולה מנתוני סקר שהציג רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב, בדיון ביוני האחרון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מדובר בסקר מיוחד שערך צה"ל בקרב בני המגזר החרדי שמגיעים ללשכות הגיוס. לדבריו, עוד 18% היו בהליכי שיבוץ, ו-30% הציגו סעיף רפואי או נפשי. מבין הנעצרים על ידי המשטרה או בגבולות, 40% פותחים בהליכי פטור רפואי או נפשי.
הנתונים הללו עמדו במרכז ביקורת שמתחו נציגי צה"ל בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על “חוק המעצרים” שנפסל בינתיים בבג"ץ. במסגרת אותו חוק, יינתן “פטור” ממעצר למשתמטים חרדים. גורם בצה"ל אמר ל-JNS שגם כיום צה"ל רואה במעצרים כלי מרכזי בהגדלת שיעור הגיוס החרדי ובאכיפה נגד מי שאינם מתייצבים לשירות.
התאמות למעוניינים להתגייס
לצד המעצרים, ל-JNS נודע שבצה"ל ביצעו בחודשים האחרונים התאמות שנועדו לאפשר למשתמטים חרדים המעוניינים להתגייס, להסדיר את מעמדם מבלי להיכלא. מי שאינו מוגדר “משתמט פרקליטותי”, כלומר מי שטרם חלפו 540 ימים מהמועד שבו נקרא לראשונה לשירות, יכול להגיע ללא חשש ללשכת הגיוס להסדיר מעמד ולהתגייס. במקרה כזה, יוטל עליו עונש מאסר על תנאי בלבד, ולאחר מכן הוא ישובץ במסלול חרדי.
לעומת זאת, מי שמוגדר “משתמט פרקליטותי” לאחר שחלפו מעל 540 ימים מאז שנקרא לשירות, ייאלץ לרצות עונש מאסר קצר – גם אם יתייצב בלשכת הגיוס במטרה להתגייס. רק לאחר ריצוי העונש הוא יוכל להתגייס.
ירידה בהיקף המעצרים
למרות שבצה"ל מייחסים למעצרים השפעה על היקף הגיוס, בשבועות האחרונים עצר צה"ל לחלוטין את המעצרים היזומים. במסמך עדכון שהעבירה היועמ"שית לבג"ץ נכתב שגורמי הצבא מסרו כי “על רקע ריכוז מאמצים במעברי הגבול והתאמות לתקופת החגים, ככלל, לא התקיימה אכיפה יזומה ולא התבצעו מעצרים”. בצה"ל עדכנו שבכוונתם לשוב לפעילות אכיפה יזומה במהלך חודש אוקטובר.
גורם בצה"ל הסביר ל-JNS שהירידה בהיקף המעצרים נובעת בין היתר מסירוב להקצות כוחות משטרה למעצרים בריכוזים חרדיים. בדיונים שמקיימת היועצת המשפטית לממשלה מעת לעת לצורך אכיפת פסק הדין של בג"ץ, נטען כי המשטרה מסרבת לספק כוח אדם למשימות אלה, למרות החשש מהפרות סדר שעלולות להתפתח במהלך המעצרים.
במשטרה הצבאית, מנגד, אין את ההכשרה והסמכות הנדרשות להתמודדות עם הפרות סדר המוניות. בצה"ל מקשרים בין המגבלה הזו לבין הירידה במספר המעצרים.
כשיש שת"פ – יש אכיפה
לעומת זאת, במקומות שבהם קיים שיתוף פעולה עם הרשויות האזרחיות, האכיפה מתבצעת בהיקף רחב יותר. כך, לקראת ראש השנה תשפ"ז נעצרו כ-162 משתמטים חרדים בנתב"ג ובמעברי גבול נוספים, לאחר שניסו לצאת מהארץ בניגוד לצווי עיכוב יציאה שהוטלו עליהם. הגורם הצבאי ציין כי שיתוף הפעולה בין רשות האוכלוסין וההגירה לבין נציגי המשטרה הצבאית במעברי הגבול מאפשר לאתר ולעצור משתמטים בהיקף משמעותי.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, מתח לאחרונה ביקורת חריפה על התנהלות הצבא. במסמך העדכון האחרון לבג"ץ ציין לימון כי העובדה שבמשך תקופה ממושכת לא מתבצעת פעילות אכיפה יזומה, לרבות מעצרים, “אינה הולמת את צורכי הביטחון”, במיוחד לנוכח קביעת הדרג הבכיר בצה"ל שהגדלת הצבא הסדיר היא צורך אסטרטגי. עוד הדגיש לימון כי ההתנהלות אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון, התחייבויות המדינה בפני בג"ץ ופסק הדין שביטל את החוק המונע מעצרים של תלמידי ישיבות.
ממשטרת ישראל נמסר: מדובר במשימה שהינה באחריותה של המשטרה הצבאית. יובהר כי ההנחיות והטיפול בנושא נותרו ללא שינוי, זאת בהתאם לנהלים ובתיאום עם המשטרה הצבאית. כל פרסום אחר הינו על דעת המפרסם בלבד.
