הערך הראשי של מתקפת 7 באוקטובר בוויקיפדיה כולל ניסוח שלמעשה מטיל על ישראל את האשמה בטבח הכי גדול של יהודים ביום אחד מאז השואה. “ב-7 באוקטובר 2023, חמאס וכמה קבוצות פלסטיניות חמושות נוספות חדרו לדרום ישראל מרצועת עזה הנצורה”, כך הניסוח.
יש לציין שהתכנים בוויקיפדיה, אחד האתרים הנצפים ביותר באינטרנט, משפיעים לפי הדיווחים על התשובות שמספקים כלי בינה מלאכותית.
ארגונים המנטרים שנאת יהודים וקבוצות פרו-ישראליות מאשימים זה זמן רב בהטיה אנטישמית את האנציקלופדיה השיתופית, שבה כמעט כל אחד יכול לערוך תכנים. אך העובדה שהערך הראשי שלה על מתקפת 7 באוקטובר של חמאס קובע כבר במשפט הראשון כי “רצועת עזה נצורה” מוסיפה חטא על פשע, כך אמרו מומחים ל-JNS.
“לא בחלל ריק”
“זוהי דוגמה נוספת להטיה האנטי-ישראלית של עורכי ויקיפדיה”, אמרה ל-JNS אלייזה לוין, נשיאת זרוע ארה"ב בתנועה למאבק באנטישמיות. “הם משנים ערכים כדי לתמוך בנרטיב מעוות שמוחק את ההיסטוריה ואת החוויה היהודית. הפעם הם הוסיפו את המילה ‘מצור’ כדי לנסות להצדיק את הטבח הברברי שביצע חמאס ב-7 באוקטובר”.
הטענה בדף הוויקיפדיה מזכירה אמירות של מפגינים אנטי-ישראלים, שטוענים כי “ההתנגדות מוצדקת”, או את טענתו של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כי אירועי 7 באוקטובר “לא התרחשו בחלל ריק”, אמרה לוין.
גוטרש אמר את הדברים במועצת הביטחון של האו"ם זמן קצר לאחר מתקפת 7 באוקטובר, והוסיף כי “העם הפלסטיני נתון ל-56 שנות כיבוש מחניק”. גלעד ארדן, שהיה אז שגריר ישראל באו"ם, הגיב כי דבריו של המזכ"ל “מבטאים הבנה כלפי טרור ורצח”.
ניסיונות הסתייגות
העריכה בדף הערך הראשי של 7 באוקטובר, שהוסיפה את המילה “נצורה”, בוצעה בפברואר, ונתקלה בהסתייגות מינימלית בלבד מצד עורך אחר בדף ה"שיחה” של הערך.
הדיון התחדש באוגוסט, כשעורכים נוספים הביעו התנגדות, מה שהוביל לדיון רשמי ב-11 בספטמבר כדי לקבוע אם קיים קונצנזוס בקרב העורכים – משמע משתמשים פעילים בוויקיפדיה שערכו במשך 30 יום לפחות וביצעו לפחות 500 עריכות – בשאלה: האם המילה “נצורה” צריכה להישאר במשפט הפתיחה.
“העריכה מתעלמת מההיסטוריה של חמאס בהסטת סיוע הומניטרי שנועד לאוכלוסייה האזרחית בעזה”, אמרה לוין ל-JNS. “למעשה, חמאס השתמש בסיוע שניתן לפני 7 באוקטובר כדי לבנות רשת מנהרות טרור ענקית מתחת לבתים, בתי ספר ומסגדים, שממנה שיגר את מתקפותיו, תוך ניצול ציני של אזרחים כמגן אנושי, ואז זעק ‘רצח עם’ כאשר ישראל הגנה על עצמה”.
המשתמש בוויקיפדיה שיזם את הדיון הרשמי טען כי “הסגר הישראלי על רצועת עזה הוא מאפיין מרכזי של הנושא והקשר הכרחי עבור הקורא שאינו מומחה”, וכי המקורות האיכותיים ביותר תומכים בשימוש במילה “נצורה” בלשון ניטרלית במשפט הפתיחה. העורך ציטט את ראשיד ח’אלידי, שאותו כינה “המומחה הבכיר בהיסטוריה הפלסטינית המודרנית”, כדי לתמוך בשימוש במונח זה.
ג’ונתן שנצר, מנהל “הקרן להגנה על הדמוקרטיות”, ציין כי ח’אלידי שימש כדובר אש"ף בתקופה שבה הארגון הוגדר על ידי ארצות הברית כארגון טרור. ח’אלידי הכחיש את טענה זו.
משתמש הוויקיפדיה השווה את האמירה שחמאס יצא מאזור “נצור”, כדי להזכיר את העובדה שמרד גטו ורשה התבצע נגד משטר מדכא. “אסור לנו ליצור כאן החרגה כדי לטשטש עובדות באמצעות השמטה”, כתב המשתמש.
עורך אחר כתב שאין להשתמש במילה “נצורה”, כי “המילה מרמזת על הצדקה”. “לקורא שאינו בקי בפרטים, המונח הזה עלול להצטייר כגרסה הקיצונית ביותר של המושג ‘מצור’, כמו הפסקה מוחלטת של כל אספקת המזון והציוד לשטח מסוים”, כתב העורך.
הדיון נמשך גם נכון למועד פרסום הכתבה.
סכנה לאובייקטיביות
מקס אברהמס הוא פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת נורת’איסטרן, החוקר טרור ואת המזרח התיכון. אברהמס אמר ל-JNS כי “דחיקה החוצה של חוקרים פרו-ישראלים ואף של חוקרים ניטרליים” מהאקדמיה השפיעה על “ויקיפדיה ועל צורות רבות אחרות של שיח המשפיעות על הציבור”.
“השכלה גבוהה ‘נקייה מציונים’ מצמצמת את המחקר המאוזן ותורמת להטיה בוויקיפדיה”, אמר. “הדבר נכון גם לגבי פודקאסטים ומדיה חברתית, שבהם כמעט לא ניתן למצוא חוקרים פרו-ישראלים”.
“פילנתרופים שאכפת להם מישראל ומפלורליזם אינטלקטואלי חייבים לבצע השקעות ממוקדות כדי להבטיח שיהיו אנשי סגל שיוכלו ללמד את הדור הצעיר. דבר זה יביא איתו גם תועלות נוספות, כמו ערכים מדויקים אובייקטיבית בוויקיפדיה”, אמר ל-JNS.
המספרים לא משקרים
טענות אלו נתמכות גם בממצאים אמפיריים מקיפים.
מחקר שנערך על ידי ג’רמי מוסיגי בוחן את היקף הסיקור של ישראל בתקשורת העולמית, בטלוויזיה וברשתות החברתיות בהשוואה למדינות אחרות. ממצאיו מראים כי ישראל, המהווה כ-0.1% בלבד מאוכלוסיית העולם, זוכה לנפח סיקור תקשורתי בלתי-פרופורציונלי בעליל, שלעתים אף עולה על זה של מעצמות ענק כמו ארה"ב, סין ורוסיה.
המחקר מדגיש כי סכסוכים מדממים בהרבה ברחבי העולם מקבלים חלקיק קטן מהסיקור המוקדש לישראל, נתון המוכיח כמותית את התופעה שמגדיר מוסיגי כ"אובססיה בינלאומית” המשפיעה ישירות על המרחב הציבורי, הדיגיטלי והאנציקלופדי.
