פגישה חריגה מאוד קיימו אתמול (ג’) הרמטכ"ל אייל זמיר, מפכ"ל המשטרה דני לוי וראש השב"כ דוד זיני. נדיר שהשלושה מתכנסים לישיבה משל עצמם, בלי נוכחות הדרג המדיני, עושים זאת בלשכת הרמטכ"ל ואף משחררים תמונה לתקשורת של המפגש.
אך נסיבות קיצוניות מצדיקות מהלכים יוצאי דופן, ומדינת ישראל בהחלט נמצאת בהן ערב הבחירות לכנסת ה-26. החשש מהתלקחות ביטחונית חמורה בימים שנותרו עד הבחירות, או אפילו ביום הבחירות עצמו, מטריד את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, את הצמרת הביטחונית ואת הדרג המדיני.
המודיעין
בפגישה המשולשת של הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ “הוצגה תמונת המודיעין בגבולות ובמרחב הפנים ופורטו המאמצים לשיפור וחיזוק ההגנה הרב-זירתית, ללחימה בארגוני הטרור ולהתמודדות עם תופעת הפשיעה הלאומנית. ראשי הארגונים סיכמו על שורת צעדים, שימנפו את היתרון היחסי של כל אחד מהארגונים במטרה להבטיח את קיומן התקין והבטוח של הבחירות הקרובות”. כך מסר דובר צה"ל.
ראש הממשלה נתניהו אמר מצדו מפורשות אתמול כי “חמאס ינסה לאתגר אותנו בשארית כוחותיו לקראת הבחירות, כדי לנסות להשפיע עליהן”. דברים דומים אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ. המודיעין מזהה כוונות ברורות של חמאס לחטוף חיילים בעזה, כפי שדווח לראשונה ב-JNS.
כלומר, האפשרות להסלמה ביטחונית משמעותית בזמן הקצר שנותר עד הבחירות, או ביום הבחירות עצמו, נמצאת לגמרי על השולחן. אם כך, כיצד תושפע יכולתנו להצביע בנסיבות כאלה? האם הבחירות יבוטלו או יידחו? האם ניתן בכלל לדחות בחירות, ומי מחליט על כך? ומה יקרה אם תהיה פגיעה נקודתית באזור אחד בלבד?
הנה תוצאות בדיקת JNS.
התקדים
בהיסטוריה הישראלית רוויית המלחמות כבר קרה שהבחירות נדחו. שמונה ימים אחרי פרוץ מלחמת יום כיפור ב-1973, הגיע ליושב ראש הכנסת מכתב משופט בית המשפט העליון, חיים כהן, ששימש אז כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. השופט כהן כתב כי נשיאות ועדת הבחירות המרכזית “הגיעה לכלל מסקנה שאין באפשרותה להכין ולקיים את הבחירות כתקנן במועדן”. הבחירות היו אמורות להתקיים שבועיים וחצי לאחר מכן. אבל, כשהכנסת ניגשה לדחות אותן, התברר שחוק הבחירות דאז לא כלל התייחסות לתרחיש כזה.
כדי לתת מענה לבעיה הציע שבועיים וחצי לאחר תחילת המלחמה חבר הכנסת אברהם עופר מ"המערך” חוק לדחיית הבחירות. “לא הביאו בחשבון ולא הניחו הנחה מה קורה בכלל, כאשר יש מצב שצריך לדחות את הבחירות”, הסביר מעל הדוכן, על פי דברי ימי הכנסת.
למחרת אישרה הכנסת הוראת שעה ברוב של 67 תומכים מול מתנגד אחד. הבחירות נדחו בחודשיים, ל-31 בדצמבר. עופר ביקש אז שהכנסת הבאה תקבע הסדר קבוע, “לא בדרך של הוראת שעה”. אך זה קרה 19 שנה מאוחר יותר. רק ב-1992, התווסף סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת, המקשה מאוד על דחיית הבחירות. מאז החוק אומר כי הכנסת לא תאריך את כהונתה “אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת”, ורק אם “נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן”.
אין קיצורי דרך
“מראש הדרישה לרוב שהוא 61, ובוודאי רוב של 80, זו דרישה מאוד נדירה בישראל. זה באמת משהו די משוריין ונוקשה”, מסביר ד"ר אסף שפירא מ"המכון הישראלי לדמוקרטיה”. לדבריו, הקואליציה לא תוכל לעשות זאת לבד. “יידרשו 16 חברי אופוזיציה לפחות [בהרכב הכנסת הנוכחי – נ"פ]. זה באמת אומר שיש כאן פיקוח משמעותי”.
שפירא מדגיש עוד שני תנאים. “זה צריך להיות בחוק, לא בהחלטת ממשלה. זה אולי הדבר הכי חשוב, יותר מהרוב של 80". בנוסף, “החוק שדוחה את הבחירות כבר צריך לפרט מה יהיה התאריך החדש”.
גם לממשלה אין קיצור דרך. לפי סעיף 44 לחוק יסוד: הכנסת, תקנות שעת חירום - שמעניקות לממשלה סמכויות מרחיקות לכת בזמן מלחמה - אינן יכולות לשנות את החוק או להשעות אותו. כדי לשנות את הסעיף הזה, נדרש גם כן רוב של 80.
בג"ץ יקבע
ועדיין, שפירא מזכיר שבסוף הכנסת מחליטה על עצמה. “יש כאן ניגוד עניינים מובנה כשהכנסת מחוקקת חוקים שנוגעים לה. חברי כנסת שרוצים להישאר חברי כנסת”, הוא אומר. לכן, מסביר שפירא, “ביקורת משפטית זה דבר חשוב. כל חוק כזה כנראה יגיע לבג"ץ, ואז לבג"ץ יש איזשהו כלי לשפוט האם יש כאן באמת נסיבות מיוחדות”.
מה זה אומר בפועל? אם הכנסת תחוקק חוק שדוחה את הבחירות, כמעט ודאי שתוגש נגדו עתירה. בג"ץ יבדוק אז אם החוק עומד בתנאים של חוק היסוד. השאלה הראשונה היא אם באמת יש נסיבות שמונעות את קיום הבחירות. השאלה השנייה היא אם הדחייה ארוכה יותר ממה שהנסיבות מחייבות. לדברי שפירא, אם התשובה לא תשכנע את השופטים, הם יוכלו גם לפסול את החוק.
תלוי בהיקף המלחמה
ומה אם תתרחש מתקפה ביום הבחירות עצמו? כאן צריך להבחין בין שני מצבים. אם הבעיה מקומית, למשל מטח רקטות על הצפון, מן הסתם לא יהיה הכרח לדחות את הבחירות בכל הארץ. “אף אחד בקריית שמונה לא יצא להצביע כשיש אזעקות”, אומר שפירא. אך במקרה כזה, נשיאות ועדת הבחירות המרכזית מוסמכת להפסיק את ההצבעה בקלפי מסוימת, לחדש אותה ולדחות את סגירת הקלפיות בעד 24 שעות.
“זה לא תרחיש שאני כל כך חושש ממנו באמת... אלא אם תהיה מלחמה באמת כוללת עם איראן, ואז ידחו את מועד הבחירות. גם ביום כיפור דחו את מועד הבחירות... יש סיבות שזה מוצדק”, אומר שפירא.
אם חלילה תהיה מתקפה כוללת, רק חוק של הכנסת יכול לדחות את הבחירות. חוק כזה אפשר להעביר “תוך יום או יומיים”, אומר שפירא, אבל לא ביום הבחירות עצמו. כאן, לדבריו, הסמכות של ועדת הבחירות המרכזית קריטית ויכולה לקנות זמן חשוב. “קודם כול נשיאות ועדת הבחירות תחליט שהיא מפסיקה את ההצבעה ודוחה אותה ב-24 שעות. אז אולי הכנסת בינתיים תחוקק חוק בחירות חדש”.
שפירא מוסיף כי “חוק הבחירות הקיים לא יכול לתת תשובות לכל התרחישים האפשריים, אבל ימצאו לזה פתרון”, במקרה של מלחמה כוללת, חלילה.
התייעצות עם הרמטכ"ל
החוק המיוחד לבחירות לכנסת ה-26, שנחקק ביולי “לנוכח תקופת הלחימה המתמשכת”, לא כולל מנגנון לדחיית הבחירות. נאמר בו כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, רשאי להיוועץ בסמכות אחרת עבור נסיבות חריגות.
אם יוכרז מצב מיוחד בעורף, סולברג רשאי לקבוע כללים משלו לקלפיות מסוימות בהתייעצות עם הרמטכ"ל. הכללים יכולים לעסוק למשל באנשים ששוהים בקלפי, ולגבור על ההנחיות לפי חוק ההתגוננות האזרחית באזור. התנאי הוא שהכללים יאפשרו להצביע. על אזעקות ועל הנחיות להגנה מיידית על חיים, הסמכות לא חלה.
סולברג וצוותו מודעים היטב לסכנות הביטחוניות ונערכים לכך. ההנחיה שלו לעובדי ועדת הבחירות היא לעשות הכל כדי לאפשר את קיום הבחירות במועדן בכל הארץ, תוך לקיחה בחשבון שעלולים להתפתח תרחישי הסלמה ביטחונית. לשם כך, נידונו תרחישים שונים וננקטו צעדי הכנה למקרה שהבחירות יאותגרו בגלל נסיבות ביטחוניות. דחיית הבחירות היא כמובן מוצא אחרון לנסיבות קיצון, שהכל מקווים שלא יגיעו.
