בערב 24 בספטמבר, בשעות שבהן נשא בנימין נתניהו את נאומו בעצרת האו"ם, עלה רחפן מעל קוסרה, כפר פלסטיני דרומית לשכם. אך לא כדי לאבטח כוח ולא כדי לחפש מחבל, אלא כדי לבדוק אמינות של פוסט.
באותן שעות הפיצו אל-ג’זירה וכלי תקשורת ברשות הפלסטינית טענה המלווה בתמונות, לפיה יהודים מטילים מצור על הכפר. הרחפן הועלה בתגובה על ידי חדר המידע החדש שהקימה מועצת יש"ע, גוף הגג של הרשויות ביהודה ושומרון. במקביל, חדר המצב הזה גם שלח סיירים לשטח, כדי לבדוק מה רואים בצילומי הרחפן. על פי המידע שאסף חדר המצב, ובניגוד למה שתואר בתקשורת העולמית, בקוסרה לא נמצא מצור, אלא רק כתבים שמצלמים ומדווחים עליו.
החמ"ל החדש, הממוקם בבירת השומרון אריאל, נקרא “חדר המצב של יהודה ושומרון”, ובאנגלית JSR (Judea and Samaria Situation Room). הוא הושק רשמית ביום שלישי לאחר כחצי שנה של הרצה. איסוף המידע על המתרחש נעשה באמצעות התחברות לכל המוקדים האזרחיים של הרשויות המקומיות ביו"ש – קרי, מועצות אזוריות ומקומיות, יישובים, חוות וכו’ – וכן למצלמות של רבים מהם ושל זרועות הביטחון.
עם זאת, ממלא מקום מנכ"ל מועצת יש"ע, עו"ד חגי תם, שמנהל את הפרויקט, מדגיש כי “אנחנו לא חמ"ל מבצעי. אנחנו לא מחליפים גורמי ביטחון”.
מה המציאות?
אירועי קוסרה הם מקרה אחד מרבים שבו הנהגת ההתיישבות הישראלית ביו"ש, חשה שאיבדה את השליטה בהבנת המציאות, ולכן גם את היכולת לתווך אותה הלאה. הרי ביהודה ושומרון חיים יהודים וערבים בשכנות צמודה, והחיכוך ביניהם יומיומי. יש טרור ערבי-פלסטיני קטלני, מדמם ורב שנים, שאיש אינו מטיל ספק בעצם קיומו.
מנגד, יש בשנתיים האחרונות עלייה דרסטית באירועים שגם מערכת הביטחון הישראלית מגדירה כטרור יהודי. את קיומו אישר ראש הממשלה נתניהו בנאומו האחרון באו"ם, כאשר באותו נאום באו"ם אמר שבין שניים לשלושה ערבים נהרגו בשנה האחרונה בידי יהודים פורעים.
אגב, חלק מהמידע שהציג נתניהו נשען על הממצאים שקיבל מידי חדר המצב החדש של מועצת יש"ע. אשר לנרצחים הערבים שהזכיר, כאן לא ברור מה היה מקור המידע שלו.
על כל פנים, ישנם בלי ספק מקרי אלימות רבים שמתוארים בתקשורת הישראלית והבינלאומית ככאלה שיהודים הציתו. זאת למרות שבחלק גדול מהם, אנרכיסטים משמאל או פורעים ערבים היו דווקא הראשונים להתגרות ביהודים.
מועצת יש"ע מצידה לא רוצה בשום אופן לגבות את האלימות היהודית, ואף קוראת לרשויות לאכוף את החוק נגד הפורעים. מצד שני, כאשר כל צד מפרסם גרסה משלו ואין גורם מוסמך שעושה סדר באירועים, השאלה מה קרה הופכת לזירה בפני עצמה. כאן ידה של ההתיישבות על התחתונה.
העוינות הבינלאומית המובנית גורמת לכך שהתקשורת העולמית מאמצת אוטומטית את גרסת הפורעים הערבים ותומכיהם. זאת בזמן שההנהגה הרשמית של התיישבות נבוכה מול מקרים בעייתיים, ונטולת כלים להוכיח מתי דווקא הערבים הם אלה שהתחילו במהומה.
“אין מקור אחד למידע”, אמר ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ בתדרוך לעיתונאים השבוע, “וכשאין מקור אחד למידע כל אחד מקבל מה שבא לו.”
מחויבים לאמת
קוסרה היא דוגמה אחת למה שהחמ"ל נועד לעשות: דיווח יוצא מהצד הערבי, ובתגובה הצד הישראלי בודק ומפרסם את הממצאים שלו בעברית ובאנגלית. חשוב להדגיש שבמועצה מתחייבים לפרסם את האמת והמידע כפי שהם, ולא לטייח גם במקרה שבו הצד היהודי הוא הבעייתי.
“אנחנו לא ניזום עדכונים כאלה, אבל גם לא נסתיר אותם. האם אנחנו רואים כמשימה שלנו לפרסם את זה? התשובה היא לא. האם מי שישאל אותנו יקבל תשובה מדויקת וכנה גם אם זה לא נוח לנו? התשובה היא כן”, הבהיר גנץ בתדרוך. הוא גילה כי גורמים אמריקנים פונים אליו כמעט מדי יום כדי לברר פרטים אודות אירועים שונים. “אין להם מקור מהימן”, הסביר בתדרוך.
אך לא פחות מאשר הפרכת עלילות כשהן קורות, המטה החדש יספר את מה שלא מתווך החוצה כלל – הפגיעות הרבות והיומיומיות של ערבים ביהודים. מדובר על זריקות אבנים ובקבוקים, התגרויות ותקריות נוספות שלא הופכות להיות פיגוע, ולכן לא מדווחות בחדשות.
“כשנזרקה בכביש איילון, הציר המרכזי של תל אביב, זה פתח את מהדורות החדשות. פה (ביו"ש) כשנזרקת אבן אף אחד לא מדבר, אף אחד לא מוציא את זה. אתמול ספציפית היו צמיגים בוערים... לנו זה נראה סביר, אבל אנחנו את הדבר הזה צריכים להוציא החוצה”. גם הדיווחים האלה, מדגישים בחמ"ל החדש, יתפרסמו רק לאחר אימות.
המתיחות בעונת המסיק
התקופה שבה המפגשים בשטח מתרבים היא עונת מסיק הזיתים, שנפתחה בימים אלה. אלפי מוסקים פלסטינים יוצאים למטעים, חלקם צמודים לחוות ולשטחי מרעה של יישובים יהודיים. עם המוסקים מגיעים פעילים ישראלים וזרים, שבהתיישבות רואים בהם אנרכיסטים. התוצאה היא תקופה שבה גם מספר ההתנגשויות וגם מספר המצלמות נמצאים בשיא.
לפי נתוני מועצת בנימין, בשבוע הראשון של המסיק היו 13 תקיפות של רועים יהודים על ידי פלסטינים ותומכיהם, לעומת 3 בשבוע שלפני כן. כמו כן, נרשמו כ-48 אירועי חיכוך בקרבת החוות בהשוואה ל-23 בשבוע שלפני כן. על הרקע הזה, ושוב כדי לתעד את האמת ולהוציא אותה לאור, החלה המועצה לצייד רועים וחוואים במצלמות גוף, מהסוג שנושאים שוטרים ולוחמים.
“אנחנו נותנים לחוואים כלי שיאפשר לעולם לראות בעיניים, מה באמת קורה ברגעי האמת בשטח”, אמר גנץ. “התפקיד שלנו זה להציג את המשוואה האמיתית. פה יש לך 5,000 איש שמנסים לרצוח אותך, ופה יש לך מטומטם אחד שעשה גרפיטי”.
עד כמה רחוק מוכנים המתיישבים ללכת כדי להוציא לאור את האמת, או לפחות את זו הידועה להם? התשובה ניתנת דווקא מתוך עולמם הפנימי. על פי מנכ"ל המועצה תם, מועצת יש"ע ביקשה וקיבלה פסק הלכה ש"מתיר בנסיבות הקיימות” כוננות גם בשבת. “אנחנו זמינים וכוננים עם חמ"ליסטים שלנו גם בשבת עצמה”.
כאנשים דתיים, שמירת שבת היא עבורם ערך עליון. אך בעידן הנוכחי ברור להם שהמאבק על התודעה קשור בקשר ישיר ליכולת לקדם את שאיפותיהם ההתיישבותיות והפוליטיות. לכן, על אף שצילום ותיעוד אסורים בשבת, חדר המצב יספק חומרים גם ביום המנוחה היהודי. במיוחד משום שפעילי השמאל הישראליים והזרים יודעים שביום הזה הם נאלצו עד כה לשתוק.
