למען השם: דיווח שגרתי על גימיק בחירות הרגיז את הרשת הערבית

מועמד של מפלגת נעם “החליף” את שם רחוב צלאח א-דין בירושלים ל"גיבורי מלחמת התקומה”. גולשים מהעולם הערבי הזכירו לו שהמצביא המוסלמי דווקא היה טוב ליהודים, וזעמו על “כפיות הטובה”.

“מי שמנציח את הכובש, מודה שהכיבוש הצליח”. אליהו ליבמן והפעילים. צילום: נעם לישראל.

אל רחוב צלאח א-דין בירושלים, מרכז העסקים של מזרח העיר, הגיע ביום חמישי האחרון מועמד מפלגת “נעם” לכנסת, אליהו ליבמן, בליווי של כ-20 פעילים. הם באו למקום לצורך גימיק בחירות שגרתי. לי כמסקר האירוע לא הייתה שום דרך לדעת שהוא יעורר כל כך הרבה תגובות.

ליבמן שכל את בנו אליקים הי"ד ביום הראשון למלחמה. הוא היה מאבטח במסיבת הנובה, ומסר את נפשו כדי להציל את החוגגים. במשך חודשים נחשב לנעדר עד שאותר.

עבר מתחת לרדאר

בהחלפת השלט, מטרת הפעילים פרובוקטיבית. הם הכינו מראש שם חדש, עברי וגאה – “גיבורי מלחמת התקומה” – לרחוב שכמעט כל העוברים והשבים בו הם ערבים. את השילוט החדש תלו על גבי שלטי הרחוב הקיימים.

כמובן שלא מדובר בשינוי רשמי של שם הרחוב על ידי עיריית ירושלים, כך שבפועל שמו נותר כשהיה. עם זאת, יו"ר מפלגת “נעם”, ח"כ אבי מעוז, כתב לראש עיריית ירושלים משה ליאון, כי יש לשנות את השם, מהלך שלדבריו, “יגדע את התקוות של אויבינו המבקשים להשמידנו, ואשר המצביא המוסלמי מהווה עבורם השראה לשאיפתם לשחרר את ירושלים מידינו”.

התאריך שבו פעילי “נעם” באו להחליף את השילוט נבחר בקפידה. לא רק בסמוך לבחירות, אלא גם 839 שנה בדיוק ליום שבו כבש המצביא המוסלמי את ירושלים מידי הצלבנים. “מי שמנציח את הכובש, מודה שהכיבוש הצליח. בלב הבירה שלנו עומד שלט שאומר לאויב: יש לך מה לקוות”, אמר ליבמן. לפיכך, “היום הורדנו אותו”. במקום “צלאח א-דין” נקבע השלט “גיבורי התקומה”.

הסיפור דווח במספר מצומצם של כלי תקשורת בעברית שרובם מזוהים עם הימין, בכלל זה חשבון ה-X שלי (נ"פ). כאן כל העניין היה אמור להסתיים, אך בפועל קרה דבר אחר.

הציוץ שיצא משליטה

בחברה הערבית, הסיפור דווקא קיבל תשומת לב מפתיעה. הציוץ הקטן והסתמי שלי ברשת X, שבישראל איש כמעט לא היה מודע אליו, הרגיז הרבה מאוד גולשים דוברי ערבית. נכון לכתיבת שורות אלה, הוא נצפה על ידי 364 אלף איש ועורר הרבה תגובות.

חשבון תוכן בערבית, המתמחה בהיסטוריה אנדלוסית, צייץ אותו מחדש. ארבע דקות לאחר מכן פרסם את הסרטון בעצמו עם תרגום. “תרגמתי לכם מעברית לערבית”, פתח את הפוסט, שנצפה כ-44 אלף פעמים.

בתוך כמה ימים התגלגל האירוע לידיעות ביותר מעשרה אתרי חדשות וסוכנויות ידיעות בעולם הערבי – פלסטיניים, ירדניים, מצריים – וגם בטורקיה. הכותרות חזרו על עצמן בנוסח דומה: ׳מתנחלים מנסים למחוק את שמו של צלאח א-דין ואת אופייה הערבי והאסלאמי של ירושלים׳.

רוב הידיעות הסתמכו על הודעה שפרסם מחוז ירושלים ברשות הפלסטינית, שקבעה כי המהלך הוא חלק מניסיון רחב לשנות את שמות הרחובות בעיר ולטשטש את סימני ההיכר ההיסטוריים שלה.

במפלגת “נעם לישראל” אמרו בתגובה ל-JNS כי המהלך כלל לא כוון לקהל הערבי.

כפיות טובה

אלא שבתגובות ובציטוטים בערבית, באנגלית, בטורקית, בפרסית ובכורדית, הופיע טיעון חדש ומפתיע. הגולשים הערבים חזרו ואמרו שהצלבנים גירשו את היהודים מירושלים, אך צלאח א-דין הוא זה שהתיר להם לשוב אליה אחרי 1187. לכן המסקנה החוזרת שלהם הייתה שמחיקת שמו של המנהיג המוסלמי היא כפיות טובה מצד ליבמן ושותפיו. כמו כן, אחרים הזכירו שהרמב"ם שימש כרופא חצרו של צלאח א-דין.

“צלאח א-דין החזיר את היהודים לירושלים אחרי שנהרגו וגורשו מהעיר במשך מאה שנה בידי הצלבנים. נמאס לי כל כך מהזיוף ההיסטורי הזה”, כתבה הבלוגרית המצרית הוותיקה זינוביה, שלה כ-286 אלף עוקבים. הציוץ שלה נצפה יותר מ-300 אלף פעמים.

אותו טיעון נשלף גם מחוץ למעגל דוברי הערבית. “כמה יהודים שהסתתרו בבית כנסת נטבחו כשצלבנים אירופאים פלשו לירושלים בשנת 1099? ובסוף יש לכם החוצפה להפוך את ההיסטוריה ולהטיל את האשמה על סלאח א-דין?”, נכתב בציוץ בסינית, לפי כלי התרגום של X.

מה שבלט לא היה עוצמת הכעס, אלא האחידות שלו: התשובה הייתה מוכנה מראש, והיא נשלפה כמעט באותן מילים בכמה שפות.

תרגום לעברית של אחת התגובות לציוץ.
צילום מסך מתוך רשת X.

גם כמה ימים לאחר מכן, שמו של הרחוב לא השתנה בפועל. בעברית זו הייתה ידיעה שנגמרה. בערבית היא רק התחילה.