שר החוץ גדעון סער מעריך שהשנים הקרובות יהיו מאתגרות מאוד מבחינה מדינית לישראל. במסגרת ההסכת “טוב ליהודים” מבית JNS, סער סיכם את שתי שנות כהונתו כשר החוץ, תוך כדי המלחמה המתמשכת.
לדבריו, “יש עלינו מתקפה מדינית. היא תימשך לדעתי בשנים הקרובות”. עם זאת, הוא מבהיר כי מדינת ישראל ותומכיה חייבים להיאבק על חיזוק מעמדה של המדינה, וקורא לאזרחים מן השורה לתרום את חלקם למערכה על התודעה. הוא אף ביקר שרים בממשלה, הסבורים שישראל יכולה לוותר על קשרים עם העולם החיצון ולהסתדר בכוחות עצמה.
“אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר, אם אתה מנהל (את המערכה) נכון, בצורה מקצועית, ומתמיד בה. זה לא שחור או לבן. יש ימים קשים יותר ויש ימים של הישגים. מה שחשוב זה לא להרים ידיים ולא להיכנס לפטאליזם של ‘העולם כולו נגדנו, אז אין מה לעשות’. זה בדיוק מה שהאויבים שלנו רוצים שנחשוב”.
לדברי סער, המחשבה שישראל יכולה להסתדר לבדה בלי העולם היא “קונספציה מסוכנת. לבוא ולוותר, להרים ידיים? אני לא מאמין בזה. אין לאף מדינה בעולם, כולל למעצמות הגדולות ביותר, יכולת לחיות רק עם עצמה – מהתחום הביטחוני ועד התחום הכלכלי והטכנולוגי. אני לא רוצה לעשות לנו חיים קלים. בגלל דעת הקהל הבינלאומית, יש לנו בעיה ברוב המדינות. זה דבר שהוא עמוק, ושאנחנו חייבים להתמודד איתו. (אבל) אם אנחנו נתמודד איתו על ידי זה שנגיד ‘רק קינטיקה, רק פעולות צבאיות, לא מעניין מה כולם חושבים’, המצב שלנו יהיה מאוד מאוד מסוכן. צריך מאוד להיזהר מכניסה להלך רוח הזה, שהוא קיים. אגב, הוא גם קיים במידה מסוימת אצל חלק מעמיתיי (השרים), והם טועים”.
ש: יש משהו שהצופים בנו, המאזינים שלנו, יכולים לעשות כדי לעזור לקרב המדיני של ישראל כאזרחים מן השורה?
סער: “הסברה ברשתות. היום לכל אזרח יש כוח, ואנחנו (משרד החוץ) עושים הרבה יותר בתחום הזה. אבל בסופו של דבר אני לפעמים גם רואה יוזמות של אזרחים, התארגנויות של אזרחים”.
ש: וזה באמת עוזר?
סער: “מה זה באמת עוזר? אז מה החלופה? לא לתת פייט? ברשתות זה מאוד בא לידי ביטוי בנחיתות כמותית. אתה יודע, רק תסביר כמה מוסלמים יש בעולם וכמה יהודים יש בעולם, אתה מיד מבין את יחסי הכוחות. אבל אם התזה שלך קיימת, אם הנרטיב הנגדי, אם הנרטיב שלך קיים, זה עוזר. הרבה פעמים פשוט לא יודעים את העובדות הבסיסיות, ולדבר הזה יש משמעות”.
הונגריה עדיין תומכת
סער הדגיש בשיחה כי אסור לקבל גישה מתייאשת המוותרת על המאבק המדיני והתודעתי. הוא פירט בהרחבה את הקשיים במערב אירופה ואישר כי המגמות הבעייתיות בארה"ב מדאיגות אותו. עם זאת, שר החוץ הציג שורה של מדינות ששיפרו משמעותית את היחסים עם ישראל, בעיקר במרכז אירופה ובמזרחה. לדבריו, במקרים רבים שינויים פוליטיים בתוך המדינות מביאים להיפוך מוחלט ביחס לישראל.
בהקשר זה גילה סער כי למרות המהפך הפוליטי בהונגריה, ממשלתו של פיטר מגיאר מגלה קו אוהד לישראל במוסדות האיחוד האירופי. “הונגריה, גם בממשלה הנוכחית, היא בגוש הידידותי לישראל באיחוד האירופי. אגב, הם הזמינו אותי בחודש שעבר, ולצערי לא הצלחתי להגיע בגלל אותה פסגה עם מרוקו בניו יורק. הם לא נמצאים במקום שהייתה הונגריה בתקופת אורבן, זאת אומרת הטלת וטו נגד כל הצעה אנטי-ישראלית. אבל הם בהחלט חלק מאותו גוש מדינות ידידותיות”.
ש: כלומר, בדיונים הפנימיים באיחוד האירופי הם היו בצד הבולם, אבל לא באותה עוצמה?
סער: “נכון, בגדול אתה צודק, כן. כמובן אנחנו צריכים לטפח את היחסים האלה, אבל זאת הייתה ההתרשמות שלי ממספר שיחות שהיו לי עם שרת החוץ”.
המערב נגד המזרח
בכל הנוגע למדינות המערב, סער מאבחן כי המתקפה המדינית מובלת בעיקר על ידי ממשלות שמאל. אלה, הוא מסביר, נדחפות לנקוט קו חריף נגד ישראל על ידי בסיס בוחרים פרו-פלסטיני חזק.
“מאפריל-מאי בשנה שעברה, זאת אומרת כבר שנה וחצי, אני מתמודד עם הניסיונות של אותן מדינות: אירלנד, ספרד, לצערי הצטרפה אליהם צרפת לאחרונה, הולנד, להטיל סנקציות על ישראל במסגרת של האיחוד האירופי. עד היום גוש של מדינות – שלא כולן, רובן נמצאות במרכז ובמזרח אירופה – בלמו אותו. גם זה לא מובטח לעד. יש הבדלי גישה בתוך אירופה, וגם מושפעים ממי שנמצא בשלטון בכל מדינה ומדינה. יש מדינות כמו צ’כיה שגם דעת הקהל ידידותית וגם הממשלות ידידותיות. יש מדינות אחרות שזה יותר מורכב, כי יש קואליציה בין שמרנים לסוציאל-דמוקרטים. יש מדינות אחרות שבהן סלובניה... סלובניה הייתה מהמדינות הכי עוינות, והפכה לסמן הימני מבחינת הידידות לישראל”.
ש: יש דברים שמדינת ישראל יכולה לעשות, או שבגלל המוסלמים והשינוי הפוליטי, והמחשבה שעשינו רצח עם, זה פשוט קרב אבוד ורק שינוי פוליטי ישנה את המצב לטובתנו?
סער: “זה שונה בכל מדינה. יש מדינות שבעיניי זה קרב אבוד, לכן אני החלטתי לסגור את השגרירות בדבלין. הסתכלתי קדימה ולא ראיתי שיש איזשהו כיוון של שינוי, גם אם יהיה שינוי שלטון. אבל יש מדינות שבהן שינוי שלטון ישנה את גישת הממשלה”.
ש: בספרד?
סער: “בספרד צפויות בחירות ממש בקרוב. אני משוכנע שממשלה של מפלגות הימין בספרד, גם אם היא לא תהיה במקום של צ’כיה או סלובניה, תהיה ממשלה שאפשר יהיה לדבר איתה. היא בוודאי לא תהיה אנטי-ישראלית בהגדרה. אגב, באירופה תהיה שנה פוליטית מרתקת. לפחות בארבע מדינות גדולות יש בחירות: בפולין, באיטליה, בספרד, בצרפת, מעבר לעוד הרבה מדינות קטנות. יהיה מאוד מעניין לראות לאן זה הולך. אין יכולת לגזור גזירה שווה על כל המדינות, צריך לנתח”.
סלובניה, מולדובה, אסטוניה
מה שמביא אותנו לחצי הכוס המלאה. בזמן שמערב אירופה מציגה עמדות עוינות, סער סימן את מרכז אירופה ומזרחה כיעד אסטרטגי, במטרה לחזק את הנוכחות הישראלית באזורים אלו. כנגד סגירת השגרירות בדבלין הוא פתח שלוש שגרירויות חדשות בציר המזרחי: בסלובניה, במולדובה ובאסטוניה.
מדינות אלו ואחרות באזור משמשות כבלם פוליטי וכלכלי מול הניסיונות להטיל סנקציות על ישראל במוסדות האיחוד האירופי.
לצד הציר המזרחי, שר החוץ מזהה מגמה פוליטית נוספת שעשויה לשנות את פני הדברים במערב אירופה – עליית כוחות הימין והשמרנים. הוא נמצא בקשר רציף עם מנהיגים שמרנים באופוזיציה ברחבי היבשת. בין היתר, סער שוחח עם מנהיגת המפלגה השמרנית בבריטניה, קמי בדנוק, ועם מנהיג מפלגת “Reform UK”, נייג’ל פרג’. לדבריו, פרג’ הבטיח לו לבטל את מהלכי הממשלה הבריטית הנוכחית נגד ישראל. “הם אמרו לי ‘אם אנחנו נהיה בשלטון, אנחנו נעשה ‘Undo’ לכל מה שעשתה ממשלת הלייבור’”. אמירות דומות נשמעות גם מצד כוחות פוליטיים באוסטרליה ובמקומות אחרים.
מרוקו עולה מדרגה
חזית חיובית נוספת מגיעה ממדינות “הסכמי אברהם”. להערכת סער, משבר טיסת “פליי דובאי” הוא אירוע חולף, שבסופו קשרי המדינות יישארו איתנים. הוא מעריך כי דובאי גם תחזור לשמש כמרכז תעופה בינלאומי לישראלים, כפי שהיה עד לטיסה שניצלה.
“דיברתי עם שר החוץ של האמירויות פעמיים מאז האירוע. הנחישות לחזק את היחסים בין המדינות, דווקא על רקע האירוע, קיימת לא רק אצלנו. היא גם קיימת אצלם. זו מדינה שקוראת תיגר על קיצוניות כתפיסה, ואתה ראית שגם בשלוש שנים של המלחמה, שהיו לא פשוטות מבחינת התמונות ששידרו הערוצים הערביים – לא רק שזה לא פגע ביחסים עם האמירויות, זו הייתה אחת המדינות היחידות שחברות התעופה שלה טסו לפה באופן שוטף. התיירות גדלה, העסקים, הקשרים המסחריים עם האמירויות גדלו בתקופה הזאת. אפילו המלחמה עם איראן והמתקפות של איראן גם על האמירויות, גם חיברו עוד יותר בין המדינות”.
ש: אז הסכמי אברהם יציבים ועומדים ויימשכו גם מצידם ובטח מצידנו? כי התקרית הזאת בסוף נוגעת באמת בעצבים הכי רגישים, גם מבחינתם.
סער: “זו קריאת תיגר. כמובן זה ניסיון לרצח ישראלים בראש ובראשונה, אבל זה שזה קורה בקו שבין האמירויות לישראל, בטיסה שיוצאת מהאמירויות, זה גם אקט שמכוון כנגד איחוד האמירויות, שהתעופה, התיירות, הם חלק משמעותי מכוחה. ולכן יש את הראייה גם באיחוד האמירויות שחייבים להמשיך, כי המתקפה על המדינות הערביות היא מכל מיני כיוונים”.
בד בבד גם מרוקו הכריזה לאחרונה על שדרוג היחסים עם ישראל. הדבר קרה במפגש של סער עם שר החוץ של מרוקו, נאסר בוריטה, ושגריר ארה"ב באו"ם, מייק וולץ. “באנו ואמרנו שאנחנו רוצים לעלות עוד מדרגה, והם נענו”, מספר סער. הצדדים סיכמו על מהלכים לשדרוג הנציגויות הדיפלומטיות, הידוק הסכמים כלכליים וחיזוק הטיסות הישירות. מדובר בתהליך ארוך שקודם בתיאום עם האמריקאים, והעיתוי הנוכחי מוכיח שמדינות הסכמי אברהם מבינות את הערך האסטרטגי של הקשר עם ישראל, דווקא בעתות משבר.
המערכה על התודעה
אחד הנושאים הקריטיים שסער נטל על עצמו את הטיפול בהם הוא מה שנקרא בעבר “הסברה”. הוא דרש וקיבל תוספת של למעלה ממיליארד שקלים ייעודיים למערכה על התודעה, בשתי שנות התקציב במצטבר. בנוסף הוא יזם מהלכים רבים של מיקור חוץ, עבור משימות שמשרד החוץ לא מיומן בהן.
“אנחנו היום מייצרים הרבה יותר חומרים לרשתות החברתיות”, אמר.
ש: יש לזה תוצרים? אחרי שנתיים, אתה רואה שיפור במצב?
סער: “יש לזה תוצרים, אבל צריך להבין את התמונה. אנחנו ניצבים מול גל ענק. אמרתי לממשלה בדיוני תקציב 2026 למשל: תתייחסו למערכה על התודעה כחלק מהביטחון הלאומי שלנו. מה שמובן מאליו כשרוכשים את הטילים, הצוללות והמטוסים – זה אותו דבר. מה שקיבלתי הוא רחוק מהצורך, אבל קרו כמה דברים משמעותיים ואתן רק כמה דוגמאות: משנת 2024 ל-2025 קפצנו מ-40 משלחות בשנה ל-300 משלחות בשנה”.
ש: משלחות שביקרו בישראל של משפיענים וידוענים?
סער: “כן, כל מיני סוגים. השבוע למשל יש אלף כמרים מארצות הברית, אוונגליסטים. הבאנו 250 מחוקקים מדינתיים מארצות הברית, מ-50 מדינות. ועכשיו אנחנו הולכים לעשות משלחת ענקית כזאת של אנשי הייטק מארצות הברית וכדומה. יש לזה ערך מאוד גדול”.
ש: איך אתה יודע שיש לזה ערך? איך אפשר למדוד?
סער: “אנחנו עוקבים אחרי החשבונות שלהם”.
ש: ומה רואים?
סער: “שיש עוד אנשים שמספרים את הסיפור שלך. הם רואים בעיניים מציאות שהיא שונה מזו שמשתקפת על המרקעים ברוב רשתות התקשורת המערביות. ולכן יש לזה ערך מאוד מאוד גדול”.
“גם המשרד כמשרד עובר שינוי. זה שינוי עומק שצריך להיות רציף, וייקח שנים לעשות אותו. זה לא רק משרד של דיפלומטיה של קוקטיילים, אלא זה משרד של מאבק על התודעה. הקמתי מערך דיפלומטיה ציבורית, שהוא בעצם אקוויוולנטי למערך המדיני. אנחנו גם עובדים בכמה מדינות שסימנו אותן באופן יותר ממוקד, ואנחנו רואים את התוצאות. אבל עוד פעם, זה תוצאות כשאתה מול גל... כי אנחנו שלוש שנים בלב הסערה, שבהן התמונות שבאות מהשטח הן יותר חזקות מהדברים הכי טובים של הדובר הכי רהוט. אבל אתה תראה לאורך זמן את ההשפעה. בלי לעשות את הדבר הזה, אנחנו מכניסים את עצמנו לסכנה נוראית”.
מקלקלים מבית
לסער יש ביקורת, אמנם מאופקת, על קלקולים מתוך ישראל שמחבלים במאמצים שהוא ומשרדו מובילים. הוא תוקף את השר איתמר בן גביר, בלי לנקוב בשמו, על הפגיעה בקו ההסברתי של ישראל בפרשת המשט האחרון לעזה.
משרד החוץ הוביל את הייצוג התקשורתי של ישראל באירוע, ובין היתר השיג פרסומים עולמיים מביכים של משתתפי המשט. אלא שאז איתמר בן גביר פרסם את עצמו משפיל את אחד העצורים, וכך חיבל קשות בהצלחה הישראלית. “הצלחנו ליצור את הנרטיב. האירוע האחרון (בן גביר) קלקל לנו נרטיב שהצלחנו ליצור, זה התחיל לשקוע מבחינת העניין בעולם”.
נזק חמור עוד יותר גורמים המתפרעים ביהודה ושומרון, שפוגעים ללא אבחנה בערבים מקומיים או בכוחות הביטחון.
“יש דברים שבהם אנחנו חייבים לשפר את התוצאות שלנו. בנושא של האלימות הקיצונית, אנחנו חייבים לשפר את התוצאות שלנו. אנחנו משלמים מחיר ענק אצל הידידים הכי טובים שלנו. דיברנו על ימין ושמאל – גם בימין, גם בימין האמריקני. לכן, יש דברים שאנחנו חייבים לשפר, ולשפר לא בהסברה, לשפר במציאות”.
הוא הוסיף כי “היום התמונות מיהודה ושומרון גורמות נזקים הרבה יותר” מאשר מחזות ההרס בעזה. “הסיפור הזה (של האלימות ביו"ש) לא מובן. למה אנחנו לא מצליחים להביא תוצאות? אמנם התופעה יורדת על גרף של זמן, אבל אי אפשר להבין, ואני לא מבין איך אירוע עם מאה מתפרעים נגמר עם שני מעצרים?!”.
הוא הדגיש כי “קריאת הכיוון של הדרג המדיני ברורה, אך התוצאות לא מספקות. טוענים נגדנו שאנחנו מעלימים עין”.
בעלת הברית החשובה ביותר
כל מי שעוקב אחרי המתרחש בארה"ב רואה את המגמות הבעייתיות – בראש ובראשונה במפלגה הדמוקרטית אך לא רק.
ש: אנחנו שומעים קולות גוברים, במיוחד באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, שקוראים להטיל אמברגו נשק, להתנות סיוע. זה לא מדאיג אותך?
סער: “זה בהחלט מדאיג, ואסור לטאטא את זה מתחת לשטיח. יש שם זרמים מדאיגים מאוד, וזה חלק מאותו מאבק על התודעה שעליו דיברתי. לכן אנחנו משקיעים המון בהבאת משלחות, בעבודה מול מנהיגי קהילות, מול מחוקקים צעירים ומול ציבורים שונים בארצות הברית. מנגד, יש עדיין תמיכה רחבה מאוד בישראל בציבור האמריקני הכללי ובקרב רוב חברי הקונגרס. המשימה שלנו היא לעבוד קשה כדי לשמר ולהרחיב את הברית הזאת, ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו”.
האחדות הכרחית
כדי להתמודד עם האתגרים המדיניים הקשים, סער סבור שישראל זקוקה לממשלת אחדות. “אני בעד חזית ישראלית רחבה. המטרה של כל הצעדים נגדנו היא לכפות מדינה פלסטינית. זה כלי חשוב בהתמודדות (עם הלחצים הבינלאומיים). אנחנו בפני כמה שנים קשות ומאתגרות בזירה המדינית. רצוי שנעמוד בהן ביחד. הבסיס זה גוש הימין, אבל לא רק. אני בעד לנסות להרחיב. אני מעריך שאם לא נביא הכרעה בבחירות האלה, יהיה קשה מאוד לעשות את זה”.
ש: בעצם אתה אומר שמי שרוצה ממשלת אחדות צריך לתמוך בימין?
סער: “נכון. כי לא הייתה בגלל ההחרמה. אני מקווה שתהיה שעת רצון (של האופוזיציה)”.
תודה רבה.
