7 באוקטובר 2023. רה"מ נתניהו הכריז מלחמה כבר בשעת בוקר מוקדמת. הוא הורה לגייס את כל כוחות המילואים, הנחה לנסות למנוע את חזרת הרוצחים העזתים לרצועה, הפנה אוגדה לצפון, ופתח בסדרת שיחות עם מנהיגים בעולם כדי לגייס לגיטימציה. בין היתר, ביקש מהנשיא ביידן שתי נושאות מטוסים ואזהרה לאיראן ולחיזבאללה. אלה אכן הגיעו יומיים לאחר מכן, בדמות נאום התמיכה חסר התקדים של ביידן בישראל, ה-Don’t המפורסם, והביקור של ביידן בישראל תחת אש.
שלוש שנים אחרי, ורגע לפני הבחירות, ד"ר אופיר פלק, יועצו המדיני של נתניהו, העניק ל-JNS ישראל ראיון חריג בעברית. לא שיש לו בעיה עם השפה – הוא פשוט אולי חושב באנגלית, בעקבות שנים רבות של מגורים בארה"ב וקנדה. אבל החזות, ההתנהלות והמבטא שלו ישראליים לחלוטין. ובקיצור, מי שלא מכיר את הביוגרפיה שלו, כלל לא יוכל לדעת שיש לו עבר אמריקני וקנדי.
ועוד פרט ביוגרפי שאנשים לא יודעים על ד"ר פלק הוא ששניים מבניו שירתו ביחידות קרביות לתקופות ממושכות, במהלך המלחמה. כלומר, כמי שהיה צמוד לנתניהו ברגעים הדרמטיים של המלחמה – מהתמרון הקרקעי, דרך הכניסה לרפיח, ועד כיבוש דרום לבנון – ההכרעות של הבוס שלו השפיעו באופן המקסימלי עליו ועל משפחתו.
“כן, כמו הרבה מעם ישראל, יש לי ולאשתי שני ילדים בצה"ל. אבל לא מדובר רק בילדים שלנו. הילדים של חלק גדול מהקבינט (יוסי פוקס, רון דרמר, בצלאל סמוטריץ’, איתמר בן-גביר, צחי הנגבי, אלי כהן ואחרים) נלחמו במלחמה, ובכלל, כל עם ישראל נלחם גם בעורף וגם בחזית. כולם נלחמו במלחמת התקומה”, הוא חומק מלדבר על עצמו. מאידך, מה שהוא כן רוצה לדבר עליו הם ההחלטות והמהלכים שנתניהו הוביל מאז השעה 6:29 ב-7 באוקטובר 2023.
ש: אשמח אם תיקח אותי לרגע אחד או שניים הכי חשובים, אולי הכי מרגשים בעיניך, בתקופה הכל כך קשה הזאת שעברנו.
“היו אינספור מקרים במהלך המלחמה. אני דווקא חושב שביום הראשון ראש הממשלה קיבל החלטות חשובות שהשפיעו על המשך הדרך”.
ש: ביום הראשון?
“כבר ביום הראשון, ב-7 לאוקטובר, ראש הממשלה קיבל החלטות מאוד חשובות עם מעט מאוד מידע ועם הרבה מאוד לחץ. הוא זיהה את האירוע מאוד מהר בבוקר וניהל גם שיחות מדיניות חשובות”.
ש: למשל?
“מקרון התקשר כבר ביום הראשון. הוא הציע דיפלומטיה, הציע להעביר מסרים ולתווך. ראש הממשלה הסביר לו שחמאס זה דאעש, שחייבים לפרק את חמאס בעזה, ושאם לא נפרק את חמאס בעזה, חמאס יגיע לפריז. אנחנו רואים מה קורה בפריז השבוע”.
ש: כיועץ מדיני לראש הממשלה, איך אתה מאפיין את מה שקורה שם? מעניין אותי מה המונחים.
“יש אסלאם רדיקלי במקומות רבים באירופה, וזה גורם למדיניות מוטעית של ממשלות שם, של חלקן”.
ש: זו רק מדיניות מוטעית או גם ניסיון להשתלט על פריז ועל צרפת?
“יש שם הפגנות אלימות. אני לא רוצה להשוות מן הסתם, אבל זה מה שהיה ביום הראשון. אחרי זה הייתה השיחה עם הנשיא (ביידן), שהציע את עזרתו. ראש הממשלה ביקש שישלח ספינות מלחמה לכיוון חופי לבנון, כדי להרתיע את איראן ואת החיזבאללה מלהצטרף ללחימה. זה היה מאוד חשוב. אלה דברים חשובים שנעשו כבר על היום הראשון”.
“גם ההחלטה שהוא קיבל ב-11 לאוקטובר, להתמקד בחזית אחת בעזה, להכות בחמאס חזק לפני שאנחנו עוברים לחזיתות נוספות (בצפון – א"כ), זו הייתה החלטה מאוד חשובה בדיעבד. אז, באותו הרגע, היה קשה להבין עד כמה זו הייתה החלטה נכונה. היום כולם מבינים עד כמה ההחלטה הזאת הייתה נכונה”.
“והיו לו המון החלטות מאוד חשובות במלחמה. נסראללה, סינוואר, הנייה, האייתוללה. להכות בחיזבאללה ולהכות בחות’ים. להשמיד את צבא אסד. להכות בתשתית הטרור ביהודה ושומרון, כמו שלא נעשה מאז 67' לדעתי. וכמובן, הכי חשוב, לצאת לשני מבצעים היסטוריים באיראן ולהרחיק איום קיומי על ישראל”.
ש: פרסמת מאמר ב"וול סטריט ג’ורנל” שהכותרת שלו הייתה משפט שגם ראש הממשלה חוזר עליו פעמים רבות: ‘לשנות את פני המזרח התיכון’. אני עד היום לא מבין למה הוא התכוון במשפט הזה. ואוסיף שאלה, האם הוא התכוון כבר אז להגיע לראש הנחש של איראן, ורק לא אמר את זה בצורה מפורשת?
“אחרי 7 באוקטובר, אף אחד לא האמין שאנחנו נשיג את מה שהשגנו. אבל ראש הממשלה, כבר ביום השני בפגישה עם מנהיגים בדרום, ביקש סבלנות, ואמר שאנחנו נשנה את מפת המזרח התיכון. וכך עשינו. החמאס הוכה כפי שהוא אף פעם לא הוכה. חיזבאללה על הברכיים. האיראנים חלשים מאי פעם. נכון להיום, איראן וגרורותיה חלשים מאי פעם, ואנחנו הכי חזקים מאי פעם. מי היה מאמין שהיינו תוקפים יחד עם ארה"ב באיראן? פעמיים. מי היה מאמין שדבר כזה אפשרי?”
ש: אבל יגידו לך, למשל לגבי חמאס, שהבטחתם ניצחון מוחלט. במטרות המלחמה נאמר שחמאס לא יוכל יותר להוות איום על ישראל, שלא ישלוט בעזה, וכן הלאה. כל הדברים האלה כן קורים, כלומר לא כל המטרות הושגו.
“הושג הרבה יותר ממה שהוגדר, ואתה צודק שלא הכל הושג. אבל הכל יושג. הוגדר שאנחנו צריכים לפרק את יכולות החמאס השלטוניות והצבאיות, לשחרר את כל החטופים ושעזה לא תהווה איום על ישראל. אף אחד לא האמין שנשחרר את כל החטופים. והיום ישראל שולטת ביותר מ-60 אחוז מעזה, והחמאס צל של עצמו”.
ש: אבל הם יכולים בכל רגע, חס וחלילה, לחטוף חייל.
“ולכן צריך להשלים את המשימה, והמשימה תושלם. אף אחד לא האמין שחיזבאללה יוכה כמו שהוא הוכה. היו להם 150,000 טילים מכוונים על אזרחי ישראל. אין להם את זה היום. הם הוכו. יש לנו הסכם מסגרת עם ממשלת לבנון בתיווך ארה"ב. לא היה דבר כזה 40 שנה. לבנון מכירה בריבונות של ישראל, אוקיי? האייתולה הראשון בחוץ. עשרים מדעני גרעין – הורדנו. היכולת של הטילים, יכולת הגרעין, הוכו קשות. ואיראן הכי חלשה מאי פעם”.
ש: לגבי איראן, בוא נפרק את זה ברשותך. כי יש שאומרים שזה דווקא הפוך. אין ספק שמה שעשינו מולם זה באמת מעבר לכל דמיון, אבל עכשיו אומרים לפחות שמוג’תבא יותר קיצוני מאבא שלו, וראש הממשלה אמר שהם מחדשים את הפעילות של תוכנית הגרעין. בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו בסבבים מול איראן?
“אין ספק שיש שם מוטיבציה לפגוע בנו, אפילו להשמיד אותנו. זה היה קיים גם בעבר. היום, ההבדל הוא שאין להם את היכולת שהייתה להם בעבר. פגענו להם ביכולת בצורה מאוד קשה, ויש עוד עבודה, אבל כמו שראש הממשלה אמר, עם הסכם או בלי הסכם, דבר אחד בטוח. לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, כל עוד ראש הממשלה יהיה ראש הממשלה”.
ש: אני באמת רוצה לשאול על העתיד לגבי חמאס. כי אנחנו רואים כל כמה שעות סיכול בעזה, ופשוט סוגרים חשבון שם עם כל מי שהיה מעורב בטבח. כמו שצריך. זה יימשך בממשלה הבאה אם נתניהו יוביל אותה?
“כל מי שמהווה איום על ישראל, אנחנו נסיר את האיום הזה, בוודאי. זה מה שהממשלה הנחתה, מה שראש הממשלה הנחה, להסיר כל איום”.
ש: אתה מכיר טוב ממני שיש לחצים. מלאדנוב וכל מיני חבר’ה ממועצת השלום טוענים שאנחנו צריכים להפסיק את הסיכולים, ואפילו לסגת מתוך רצועת עזה. מה תהיה המדיניות ביום שאחרי, אם הממשלה הזאת, ראש הממשלה הזה, ממשיך?
“לישראל ולנתניהו יש הסכמה מלאה עם ארה"ב ועם הנשיא טראמפ, שלא יהיו נסיגות מעזה עד שחמאס לא יניח את נשקו, ועד שעזה, כל עזה, לא תהיה מפורזת. זה אומר אפס נשק. בסופו של דבר הם צריכים לעבור תהליך של דה-רדיקליזציה. הם יצטרכו להתמתן, שלא ילמדו בבית ספר ובמסגדים שזה טוב לרצוח יהודים. זו המטרה העליונה. עד שזה לא יקרה, אנחנו לא נצא”.
“אנחנו לא יכולים שיהיה ארגון טרור על הגבול של ישראל. עד שחמאס לא יניח את נשקו ושעזה תפורז. ולפי 20 הנקודות של טראמפ, הם צריכים להתפרק מנשקם. הם יכולים להתפרק מנשקם ביום אחד, אם הם רק ירצו. גם ראש ממשלת ישראל וגם הנשיא אמרו ‘בדרך הקלה או בדרך הקשה’, אבל זה יקרה. חמאס תפורק”.
ש: לאורך שלוש השנים האלה, או למעשה השנתיים שהחטופים היו שם, היו במערכת הביטחון גורמים בכירים שלא האמינו שיצאו כל החטופים, ולמעשה דחקו בכם ללכת לעסקאות ותוך כדי לעצור את המלחמה. וראינו את החיכוכים תוך כדי המלחמה, ואת ההדלפות גם אחריה, וגם בשבוע שעבר את המזכיר הצבאי באותה תקופה יוצא ומתראיין. כמישהו שהיה שם, איך אתה מסתכל על התקופה המורכבת הזאת ביניכם לבין הדרג הצבאי?
“אני חושב שהייתה מטרה משותפת של כל עם ישראל, גם הדרג הצבאי, גם הדרג המדיני ועם ישראל, לעמוד במטרות המלחמה שהקבינט וקבינט המלחמה הגדירו, וזה היה להשמיד את יכולות החמאס, השלטוניות והצבאיות, לשחרר את כל החטופים, ושעזה לא תהווה איום. בתחילת הדרך, אתה צודק, לא האמינו, חשבו שהחמאס ירצה להרוג את כל החטופים. וראש הממשלה הקפיד, התעקש שאנחנו נוציא את כל החטופים. הוא לא ראה סתירה בין להוציא את כל החטופים ובין להכות בחמאס. להפך. הוא ראה בהן מטרות משלימות.
היה קשה לאנשים להבין. אמרו, ‘בואו נוציא את כל החטופים ונצא מעזה’. ‘נחזור חזרה לשישה באוקטובר’. ראש הממשלה אמר רק לחץ צבאי ולחץ מדיני, לחץ צבאי ולחץ מדיני, ושלא יהיה שום פער, ‘no daylight’, בינינו לבין ארצות הברית. כאשר היה פער, העסקה התרחקה. כשהם חשבו שהם יכולים להפיץ נרטיב שקרי של רצח עם או של הרעבה, התרחקנו מעסקה. אבל כשהיה לחץ מדיני ולחץ צבאי, ולא היה פער בינינו לבין ארצות הברית, הייתה עסקה והוצאנו חטופים”.
ש: כשאני כאזרח שומע את ראש מפקדת החטופים, ניצן אלון, או את המזכיר הצבאי לראש הממשלה, אלוף אבי גיל, אומרים שבנקודות מסוימות אפשר היה להוציא את כל החטופים, והם אפילו רמזו שחטופים נהרגו בשבי, בגלל שראש הממשלה לא פעל מספיק להוציא אותם, האנשים האלה משקרים?
“הם טועים ובגדול. הייתה להם זווית צרה, הם לא ראו מה קורה בהיבט המדיני ובמקומות אחרים. מי שראה את התמונה הכוללת היה ראש הממשלה. יותר מזה, באפריל 2024 אנחנו הצענו עסקה שהאמריקנים, או בלינקן הגדיר אותה כ’הצעה מאוד נדיבה’. הוא אמר ‘very very generous offer, very generous offer’. והחמאס לא קיבל את זה. כולם ניסו למנוע מאיתנו להיכנס לרפיח. אבל ראש הממשלה התעקש להיכנס לרפיח, הוא התעקש להיכנס לעזה וזה מה שבסוף הביא את העסקה. זה מה שהביא את החטופים, וזה מה שיביא את הניצחון”.
ש: וזה גם מה שקרה בעסקה האחרונה, שנכנסו לעזה, ובסוף הפעולה בקטאר?
“מה שאני מנסה להגיד זה שכל עוד היה לחץ צבאי ולחץ מדיני ואפס פערים בינינו לבין האמריקנים – זה קידם אותנו. וזה מה שהביא, בסופו של דבר, את החטופים. אלו בראש ובראשונה חיילינו הגיבורים, זה דבר ראשון, ‘by far’ מה שנקרא, והעקשנות של ראש הממשלה והנשיא טראמפ. טוב, כמובן, רון דרמר ומאנו וכל החבר’ה האלה, כבודם במקומם, בהחלט”.
ש: לסיום, אתה מדבר על זה שאסור שיהיה פער בינינו לבין ארה"ב. אחד הנושאים שמעיקים, ממה שאני מכיר, ואתה יודע שאני מה שנקרא מתנחל, על הקשרים עם ארה"ב, זה ההתפרעויות של היהודים ביהודה ושומרון. עד כמה הנושא הזה, לפי דעתך, הוא גדול באמת במערכת שבינינו לבין האמריקנים?
“בשלוש השנים האחרונות היו לנו ניצחונות ענקיים בשבע חזיתות של הלחימה, אבל בינתיים עוד לא הצלחנו בחזית השמינית, על האמת, על הנרטיב, על להפיץ את האמת בעולם, בארצות הברית ובעולם כולו. שקר רץ מהר מאוד. כשמשקרים, שאתה (ישראל – א"כ) עושה ג’נוסייד, או הרעבה, ‘starvation’, זה רץ מאוד מהר. לאמת לוקח זמן, אבל אנחנו נוציא את האמת”.
ש: לא ענית לי על השאלה כל כך. ראש הממשלה אמר באו"ם שיש שניים או שלושה הרוגים בשנה שזה מה שקורה מידי יהודים. זה מאוד הפתיע אותי, כך שהבעיה קיימת.
“אנחנו כמובן לא מקלים ראש. יש חוק במדינת ישראל, ויש ריבון במדינת ישראל, ואסור לקחת את החוק לידיים. אנחנו ממש לא מקלים ראש בעניין הזה. יש למעלה מ-350 חקירות שנפתחו בחצי השנה האחרונה, ו-35 אנשים נעצרו ברבעון האחרון. הקומץ הקיצוני הזה לא מייצג את המתיישבים שומרי החוק, והוא עושה נזק. אבל אי אפשר לעשות את ההשוואה שמנסים לייצר – הטרור הפלסטיני מכה בנו כמעט כל יום, אלפי אירועי טרור שהצלחנו למנוע, תודה לאל. ויש כאלה ששמים דווקא את הזרקור על כמה נערי גבעות, שאני לא מקל ראש בזה וצריך לטפל בזה, וזה מה שאנחנו עושים”.
תודה רבה.