יש רגעים שבהם עצם קיומה של הצעה פוליטית אומר הרבה מאוד. כזה הוא המקרה של התיקון שהציעו לאחרונה הסוציאל-דמוקרטים (S&D), הסיעה השנייה בגודלה בפרלמנט האירופאי: הקצאת כספים אירופאיים לשקם את איראן.
שיקום איראן? כדאי לעצור לרגע ולשאול: שיקום של מה בדיוק?
האם הכספים האירופאיים אמורים לשמש לשיקום מתקני הגרעין שנפגעו? מפקדות משמרות המהפכה? בסיסי הבסיג’? תשתיות של משטר שממשיך לנהל מלחמה ולייצא טרור ברחבי המזרח התיכון – ולטבוח בבני עמו?
יריקה בפרצוף
האבסורד מתחדד עוד יותר כשמביטים על המצב מנקודת המבט האמריקנית.
ארצות הברית נמצאת במלחמה פעילה מול איראן. בישראל אולי התרגלנו לכך שאירופה בוגדת, אבל לא כך לגבי ארה"ב – ובוודאי לא כאשר מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם מושפעים מהמלחמה הזו. בזמן שחיילים אמריקנים נלחמים, ובזמן שטילים וכטב"מים נופלים על מדינות האזור ואף מאיימים להגיע לאירופה, ואיראן באמצעות המצור על הורמוז חונקת את אחד מעורקי החמצן של העולם כולו, יש מי שבאירופה מציעים להשתמש בכספי משלמי המיסים כדי לסייע בשיקום המשטר.
קשה לדמיין מסר בוטה יותר. זו אינה רק מחלוקת על מדיניות חוץ. זו יריקה בפרצוף של ארצות הברית ושל מדינות המפרץ.
קשה לדמיין מה יכולה הייתה להיות המוטיבציה מאחורי החלטה כזו, שנלקחה לא על ידי פקידים זוטרים, אלא על ידי נציגים נבחרים, מובילים ומשפיעים, במפלגה אירופאית שהיא מהמשפיעות ביותר בפרלמנט.
האם זו פייסנות, שגרמה להם לחשוב שאם אירופה תסייע להחזיק את המשטר בחיים, אז אולי הוא לא יפגע בה? או שמא זו פוליטיקת זהויות על סטרואידים, מהסוג הגרוע ביותר?
תהיה המוטיבציה אשר תהיה, בכל מקרה מדובר בצעד קיצוני ומדאיג במיוחד.
סיוע הומינטרי? פחות
למרבה המזל, התיקון נחסם על ידי הסיעות האחרות בפרלמנט האירופאי. אבל העובדה שהוא הוצע מלכתחילה צריכה להדליק נורה אדומה.
אירופה חייבת להחליט באיזה צד היא נמצאת.
אולי חשובה כאן הבהרה – לא מדובר בסיוע הומניטרי לעם האיראני. הצעה כזו ככל הנראה הייתה מתקבלת בברכה בישראל, בארצות הברית וביתר מדינות המזרח התיכון.
האינטרסים שלנו חופפים במידה רבה לאלה של רובו המוחץ של העם האיראני, שסובל סבל עצום כתוצאה מהמשטר הרצחני שלו. ראשית, מהטבח הישיר, המעצרים, העינויים וההוצאות להורג. ושנית, ממדיניות המשטר שהובילה לאינפלציה חסרת תקדים, למחסור במים ובמזון ולהרס כלכלי וחברתי.
כמובן שגם במקרה כזה היה קשה להאמין בעיניים ישראליות מפוכחות שאכן האירופאים מסוגלים להעביר סיוע ישירות לאזרחים מבלי שזה יגיע לידי המשטר – ולמעשה יחזק אותו ויסייע לשקם אותו בפועל.
אבל זו כלל לא הסוגיה שעל הפרק.
הסוציאל-דמוקרטים מבקשים לממן שיקום של משטר עוין, בזמן שהוא מנהל מלחמה חמה נגד ארצות הברית ומדינות ערב במזרח התיכון, ובזמן שהוא ממשיך לרצוח ולפגוע בבני עמו.
בעיקר תשתיות צבאיות
ויש עוד נקודה שחשוב לחדד: ההבדל בין המילה העברית “שיקום” לבין המילה האנגלית “reconstruction”. המילה העברית היא מילה רחבה בהרבה, כאשר באנגלית משמעותה המילולית היא בנייה מחדש של מה שנהרס.
וכאן בדיוק נמצאת השאלה שאירופה צריכה לענות עליה:
המתקפות האמריקניות והישראליות באיראן פגעו בעיקר בתשתיות צבאיות: טילים, מפעלי נשק, מתקני גרעין, מפקדות צבא ותשתיות נוספות.
אם כך, האם זה מה שאירופה מבקשת כעת לסייע למשטר האיראני לבנות מחדש, באמצעות כספי משלמי המיסים האירופאים?
האם ישנו ייצוג משמעותי באירופה המבקש הלכה למעשה לסייע לאיראן להתכונן למלחמה הבאה?