“אם היית שואל אותי בעבר, אם יהודים יתפללו בחומה המזרחית, האם יהיו כאן מהומות? הייתי אומר לך, כן, על סמך ניסיון העבר. אבל אני חייב להתמודד עם המציאות”.
כך אומר ביושר ל-JNS ד"ר עו"ד שמואל ברקוביץ, מומחה למקומות הקדושים לשלוש הדתות בישראל ובשטחים. במאמר שפרסם לפני כשנה וחצי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), העריך ברקוביץ “בוודאות קרובה” שהיתר רשמי לתפילת יהודים בהר הבית יביא לאינתיפאדה נוספת. היום יהודים מתפללים בהר מדי יום, וברקוביץ אומר: “לפי שעה לא התגשמו האיומים או הסכנות משינוי הסטטוס קוו בהר הבית. זאת עובדה, זה לא לכאורה”.
ברקוביץ לא היה היחיד שהזהיר. באוגוסט 2024 שלח ראש השב"כ דאז, רונן בר, מכתב לראש הממשלה ולשרים. המכתב עסק בעיקר באלימות של קיצונים יהודים ביהודה ושומרון, אבל בר כתב בו גם כי “המופעים שראינו בהר הבית הם ביטוי מוחשי לכך”. הוא הוסיף כי “התקדמות בכיוון תוביל לשפיכות דמים רבה ותשנה ללא היכר את פניה של מדינת ישראל”.
דברי בר משקפים את עמדת המערכת הביטחונית במשך עשרות שנים. כל שינוי בסטטוס קוו בהר הבית לטובת היהודים, טענו ארגוני המודיעין והמומחים, עלול להצית מלחמת דת עצומת ממדים. את יסודות התפיסה הניח שר הביטחון משה דיין, מיד לאחר מלחמת ששת הימים כשכתב כי מטרתו “שלא יהיה נושא רגיש זה לסלע מחלוקת, העלול להביא לידי התלהטות יצרים, התנגשויות, הפגנות ותהודה בינלאומית, ובייחוד בארצות האסלאם”.
דיין הוא שגם קבע כי יהודים יוכלו לסייר בהר, אך לא מעבר לכך. “הדבר היחיד שננהיג הוא, שיוכלו יהודים להיכנס לחצר בלי הגבלה או תשלום. אנו קוראים למקום זה ‘הר הבית’. כאן עמד בימי שבתנו בארצנו בית המקדש, ולא יתכן שעתה, כאשר ירושלים בשלטוננו, לא יוכלו יהודים לבקר בהר הבית באופן חפשי”, הסביר לימים את גישתו בספרו האוטוביוגרפי, אבני דרך (הציטוטים מתוך מאמרו של ד"ר איתן שמיר ממרכז דיין).
שב"כ, אמ"ן, המוסד, משרד החוץ וכנראה כל גוף ממשלתי אחר הזהירו מהתלקחות רבתי, אם יותר ליהודים לעשות כל פעולה, בפרט דתית, שהיא מעבר לסיור.
במשך עשרות שנים נאסר על יהודים להתפלל בהר הבית, בכל דרך שהיא. העקשנים שבין העולים היהודים נהגו למלמל את נוסח התפילה, תוך כדי הליכה. רבים מהם נעצרו או עמדו למשפט. עשרות עתירות הוגשו לבג"ץ, שבדרך כלל נצמד להחלטות המשטרה. היא בתורה פעלה על פי הנחיות מערכת הביטחון, וכאמור לא אפשרה ליהודים לנקוט שום פעולה שהיא מעבר לסיור במרחבים מוגבלים בהר.
תפילת עמידה בעמידה
ובכל זאת התמונה בהר השתנתה מאוד.
ב-2018 הותר ליהודים להתפלל בשקט, לאורך החומה המזרחית. כיום כבר נשמעת שם תפילת עמידה עם חזרה בקול, ומותרת שירה בכל שטח ההר.
מאז תשעה באב 2024, מותרות גם השתחוויות. בחודשים האחרונים הותר להכניס דפי תפילה, ובראש השנה האחרון אף נתקע בהר שופר, כפי שדווח ב-JNS. לפי ארגון “בידינו”, 68,944 יהודים עלו להר בשנה העברית האחרונה.
רשמית, המדיניות לא השתנתה. כך לפחות מסרה לשכת ראש הממשלה כשהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התפלל בהר בתשעה באב 2024: “אין מדיניות פרטית של שר כלשהו בהר הבית”, ו"האירוע הבוקר בהר הבית הוא חריגה מהסטטוס-קוו”.
בספרו, “הכותל המערבי או קיר אל־בוראק?!”, ברקוביץ’ טען שתפילה שקטה של יהודים בהר תתגלגל בהדרגה לדרישה לבית כנסת, ומשם לבית מקדש. “שינוי דרמטי כזה של הסטטוס קוו בהר הבית יאחד את כל העולם המוסלמי נגד ישראל, יגרום לערעור היחסים החשובים בין ישראל לבין ירדן ומצרים”, כתב.
פשר הפער
ברקוביץ’ מסביר את הפער בין התחזיות למציאות בשתי סיבות. הראשונה פשוטה: התפילה עדיין מוגבלת לשביל הצמוד לחומה המזרחית. לדבריו, לא כל העולים להר מתפללים, ובתפילות משתתפים עשרות ולא אלפים. “הסיבה היותר חשובה זו ההרתעה”, הוא אומר. “אחרי שהערבים ראו שאנחנו השתגענו וראו מה עשינו בעזה, הם פשוט מפחדים”.
ברקוביץ’ מדגיש שמדובר בהערכה: “אני אומר לך את זה על סמך הערכתי, לא דיברתי איתם”. לדבריו, “כל עוד זה ככה כמו היום, ההרתעה וההרגל יעשו את שלהם”.
במאמר הזהיר ברקוביץ’ שהשינוי יפגע ביחסים עם ירדן ומצרים. היום הוא אומר שאם יש מחיר מדיני, הוא “אולי ביחסים עם ירדן”, ובעיקר במילים. “האם בפועל אנחנו משלמים מחיר מעבר לדיבורים? לא שידוע לי”, הוא אומר. לדבריו, שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן “נשאר כמו שהיה”.
גם האלוף (מיל’) יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, מצביע על אותה נקודת מפנה. “מה שהשתנה זה השבעה באוקטובר”, הוא אומר. “היום ברור בעולם הערבי והמוסלמי... שדברים שפעם ישראל הייתה מוכנה לקבל או להגיב בזהירות, היום היא לא מוכנה לקבל והיא לא תגיב בזהירות. וזה משפיע על ההתנהגות של כולם”.
עמידרור גם מסביר מדוע האזהרות היו חריפות כל כך: “במצבים כאלה גורמי מודיעין הם יותר זהירים, ולא פחות זהירים”. לדבריו, מקבלי ההחלטות “מעדיפים גורמי מודיעין זהירים”.
ברקוביץ’ גם יודע לומר מה ישבור את השקט: הקמת בית כנסת בהר, פתיחת אזורי תפילה נוספים, או פסק של הרבנות הראשית שיקרא ליהודים לעלות להר. פסק כזה, לדבריו, יכול להביא לשם עשרות אלפים. “אם יקרה דבר כזה, תפרוץ פה מלחמה. זה ברור לגמרי”, הוא אומר.
ועד אז? “זה נכון לעכשיו ולעוד קצת. כמה קצת אני לא יודע”.
