פעם, המבוגרים המתונים שהובילו את המפלגה הדמוקרטית לא חששו להשתמש בכוחם כדי לדחוק לשוליים שמאל רדיקלי שונא ישראל. אך כפי שהתברר בכנס הוועידה הדמוקרטית הלאומית (DNC) בשבוע שעבר במיניאפוליס – זה כבר אינו המצב.
החדשות הטובות הן שממסד המפלגה – כלומר רוב הנבחרים ובעלי התפקידים, דוגמת חברי הוועד הארצי – עדיין לא נמחץ לחלוטין בידי השמאל הקיצוני. הדבר בא לידי ביטוי כאשר הוועידה הצביעה נגד הצעה להכיר במדינה פלסטינית ולהטיל אמברגו נשק מוחלט על ישראל, מבלי לגנות את חמאס, את מתקפת ה־7 באוקטובר או לדרוש את שחרור החטופים. נכון גם שמרבית הנוכחים היו מוכנים לתמוך בהצעה חלופית של יו״ר הוועד קן מרטין, שקראה אומנם ל”אספקת סיוע הומניטרי מאובטח וללא מגבלות” לעזה ולהפסקת אש, אך גם לשחרור החטופים ולהקמת שתי מדינות.
אף שההצעה רחוקה מהבעת תמיכה מלאה בברית ארה״ב–ישראל, וכללה עתיד שבו חמאס אינו מובס אלא מתוגמל על הטבח שביצע, הרי שבזכות האזכור של החטופים והחזון שבו ישראל ממשיכה להתקיים – זו נחשבת כיום בעיני דמוקרטים להבעת תמיכה פרו־ישראלית.
מפלגה מפולגת
דווקא ברגע שבו הדמוקרטים הפרו־ישראלים יכלו לחגוג את כישלון האגף האנטישמי והאינטרסקציונלי, מרטין החליט שהצעתו היא “גשר רחוק מדי” למפלגה. במקום לקדם את ההצבעה, הוא משך את ההצעה בנימוק ש”יש מחלוקת במפלגה בסוגיה זו”.
במקום להפגין אומץ ולשלוח מסר ברור, בחר מרטין בדיבור כפול מביך והראה שאין לו אומץ לעמוד אפילו מאחורי תמיכה מדוללת בישראל. או שהוא פשוט ריאליסט מדי מכדי להעמיד פנים שחברי הוועד שהתנגדו להצעה הפרו־חמאסית מייצגים מיעוט.
חלק מהדמוקרטים היהודים ניסו להציג את ההחלטה כהישג, אך בפועל זו הייתה הנפת דגל לבן. קרב המאסף של הדמוקרטים הפרו־ישראלים כבר התרחש – והם נכנעו.
לקראת השתלטות השמאל
השתלטות רשמית של השמאל שונא־ישראל על ה־DNC תיאלץ להמתין כנראה ל־2028, אז מחנה הסנאטור ברני סנדרס והקונגרסוורת אלכסנדריה אוקסיו־קורטז עשוי לחסל את שרידי הממסד הישן. מדובר באותו מחנה שיזם את ההפיכה נגד ביידן ב־2024 והיה אחראי למסע הכושל של קמלה האריס מול טראמפ.
נסיגתו המבוהלת של מרטין בישיבת הוועד ביטאה את השנאה הגוברת למדינת היהודים בקרב הדמוקרטים, שבלעו את תעמולת חמאס על “רצח עם” בעזה. לא מפתיע, אם כן, שסקר גאלופ האחרון מצא שרק 8% מהדמוקרטים תומכים בישראל במלחמה מול חמאס, לעומת 71% מהרפובליקנים.
רגע ויראלי מן העבר
המהלך הזה המחיש עד כמה התרחק הממסד הדמוקרטי מעמדותיו המסורתיות. הדבר העלה זיכרון מביך מ־2012: אז, בוועידה הדמוקרטית בצ’רלוט, ניסו לאשר בהצבעה קולית סעיף המכיר בירושלים כבירת ישראל. למרות שרוב הנציגים התנגדו, יו״ר הוועידה אנטוניו ויארייגוסה הכריז שלכאורה הושג רוב של שני שלישים. כולם ידעו שזו שקר גס, אך המסר אז היה ברור – המפלגה תזייף אם צריך כדי לשמר דימוי פרו־ישראלי.
13 שנים אחר כך, במיניאפוליס, מרטין כבר לא ניסה להעמיד פנים.
אובדן כיוון
במקום למשוך את המפלגה למרכז, הישיבה הוקדשה לריצוי השמאל הווקי: “הכרה” בנוגע לאדמות ילידים גנובות, תמיכה באקטיביזם טרנס־קיצוני, בהגירה בלתי חוקית ובהתנגדות לאכיפת חוקי הגבול. הכל נועד לחזק את השמאל האידיאולוגי.
לא פלא, אם כן, שהדמוקרטים עדיין אינם מבינים מדוע הפסידו לטראמפ ב־2024. כפי שציין הניו יורק טיימס, המפלגה “מדממת בוחרים” בכל 30 המדינות שעוקבות אחר רישום לפי מפלגות. מדובר במעבר של 4.5 מיליון בוחרים לרפובליקנים בארבע שנים בלבד.
הסיבה: תחושת הבגידה של מעמד הפועלים מכל הגזעים, והעדפת האליטות האקדמיות והאידיאולוגיות.
הדרך חזרה
שום ניצחון פוליטי אינו קבוע. גם אם טראמפ והרפובליקנים מרגישים מנצחים, בסופו של דבר הדמוקרטים יחזרו לשלטון. לשם כך, עליהם לנטוש את החזקתם כ”בני ערובה” של השמאל הקיצוני. כך קרה בשנות ה־90 כאשר ביל קלינטון החזיר את המפלגה למרכז לאחר עידן רייגן.
אך בינתיים, כפי שהמחישה החלטת מרטין, המפלגה נשלטת בידי השמאל האינטרסקציונלי ובולעת את תעמולת חמאס. בכך היא מאותתת לאומה שהיא שבויה באידיאולוגיה קיצונית – ומחוץ למסלול חזרה לשלטון.
יונתן ס. טובין הוא העורך הראשי של JNS (Jewish News Syndicate). עקבו אחריו: @jonathans_tobin
