השנה השלישית של המצור על סטודנטים יהודים מתחילה

עד סוף שנת הלימודים השנייה מאז המתקפה הפלסטינית-ערבית בהובלת חמאס על יישובי הדרום ב־7 באוקטובר 2023, נראה היה כי גל האנטישמיות חסר התקדים בקמפוסים אמריקניים נחלש. נדמה היה שחלק מההתלהבות דעכה בקרב ההמונים המאורגנים של מפגינים פרו־חמאס, שהקימו מאהלים ותפסו מבנים תוך קריאות להשמדת ישראל ולרצח עם יהודי (“מהנהר עד הים”) וקריאות לטרור נגד יהודים בכל מקום שהם (“הפכו את האינתיפאדה לגלובלית”).

חשוב מכך, המנהלים שגילו סובלנות ואף עודדו את ההתעללות ביהודים — דבר שלא היו מעלים על הדעת אילו הקורבנות היו משתייכים לקבוצת מיעוט אחרת — פגשו כוח שהם חוששים ממנו לא פחות, אם לא יותר, מהסגל הלקטני והשמאלני והסטודנטים: נשיא ארה״ב דונלד טראמפ. הנשיא נכנס לתמונה עם תוכנית אגרסיבית ושאפתנית להפוך את הקמפוסים לבטוחים לסטודנטים יהודים ולבטל את הגורמים שהפכו את גל האנטישמיות שלאחר 7 באוקטובר לאפשרי.

בסיום סמסטר האביב האחרון, איומי טראמפ להפסיק מימון למוסדות שגילו סובלנות לשנאת יהודים אילצו אוניברסיטאות רבות לעצור את גל הפעילות הבלתי חוקית. השיטפון ששטף את הקולג’ים בתקופת ממשל ביידן החל לשקוע.

ובכל זאת, כשסטודנטים חוזרים לקמפוסים בסתיו, שאננות תהיה טעות. החודשים הקרובים עלולים להיות בעייתיים אף יותר לסטודנטים היהודים, כאשר שני כוחות עוצמתיים מתנגשים: ההתלהבות האנטי־ישראלית והאנטישמית שמלחמת עזה הפכה למרכזית יותר מכל עילה שמאלית אחרת, מול נחישותו של טראמפ לשים קץ לשלטון הווק באקדמיה.

בחודשים האחרונים, כאשר הקמפוסים נרגעו לקיץ, גבר — ולא דעך — מקצב ההסתה נגד ישראל, הציונות והיהודים. תעמולת חמאס על כך שישראל מבצעת “רצח עם” בעזה ומרעיבה במכוון את תושביה קיבלה לגיטימציה בתקשורת התאגידית, והפכה לכותרות עולמיות.

עלילות דם אלה נטמעו כחלק מהקונסנזוס על המזרח התיכון בקרב אליטות ליברליות ושמאליות בעיתונות, באקדמיה, במוסדות תרבות ואיגודים מקצועיים, וגם במפלגה הדמוקרטית. הדבר גרם גם ליהודים רבים החוששים מלהיות “מחוץ לאופנה הליברלית” לעסוק בביקורת בלתי הוגנת על ישראל, ובכך העניקו לגיטימציה לרטוריקה אנטי־ציונית ולמאמצי חמאס לשרוד את המלחמה שהם עצמם פתחו.

רוב האוניברסיטאות מבינות כעת שטראמפ רציני בכוונותיו, ומתכוון להעניש מוסדות אקדמיים שמאפשרים לשנאת יהודים לשגשג על ידי קיצוצי תקציבים הרסניים. אף שהן רחוקות מלמלא את מכלול הדרישות, אף מוסד אינו רוצה להפוך למוקד חקירות של הממשל או הקונגרס — או לגלות לפתע שוושינגטון קוטעת את מקורות המימון החיוניים להן.

עם זאת, הכוחות שמאחורי ההסתה הפרו־חמאסית בקמפוסים לא נעלמו. הגורמים שהציתו את גל האנטישמיות נותרו בעינם.

הממשל הטיל את כובד משקלו על אוניברסיטאות יוקרתיות כמו קולומביה והרווארד. כוח המשימה של טראמפ דרש לא רק צעדים נוקשים נגד ההמון הפרו־חמאסי אלא גם טיפול בגורמים האידיאולוגיים שהפכו אותו לאפשרי.

מטרתו השאפתנית של טראמפ הייתה לא רק להבטיח ביטחון לסטודנטים יהודים אלא גם לדחוק לאחור את האחיזה של הדוקטרינות השמאליות שהפכו את אירועי פוסט־7 באוקטובר לבלתי נמנעים. אף שנראה שהושגה נקודת מפנה, האוניברסיטאות עדיין לא חזרו להיות מגני הקאנון המערבי, אלא נותרו מעוזי ניאו־מרקסיזם.

השלטון הבירוקרטי של “גיוון, שוויון והכלה” (DEI), שדחף להחרפת שסעים אתניים ותייג בטעות את היהודים כ"מדכאים לבנים”, עדיין במקומו. הסגלים ברובם נשארו שמאליים, שטופים במיתוסים הרעילים של תיאוריית הגזע הביקורתית, אינטרסקציונליות וקולוניאליזם מתיישבים.

ההנהלות הבינו שהבחירה בטראמפ ב־2024 מסכנת את עסקיהם, אך הסטודנטים והפעילים השמאלניים שואפים להפוך את סמסטר סתיו 2025 לעוד סיוט ליהודים.

המימון לקבוצות אנטישמיות כמו Students for Justice in Palestine לא התייבש — הוא מגיע מקטאר ומקרנות שמאליות דוגמת אלו של משפחת סורוס.

טראמפ התמקד גם בסטודנטים זרים. אמנם עדיין לא אסר על כניסתם ולא הצליח לגרש מנהיגים של ההפגנות, אך רבים מהסטודנטים הזרים בחרו “להתאדות” מחשש לפעולות משפטיות. אחרים ויתרו על תוכניותיהם להגיע לארה״ב בעקבות מדיניות הממשל.

ובכל זאת, די באלה שנותרו יחד עם פעילי שמאל אמריקנים כדי לעורר כאוס חדש בקמפוסים.

כדי למנוע חזרה על אירועי פוסט־7 באוקטובר, נדרשים שני דברים:

1. ממשל טראמפ חייב להחריף את איומיו נגד אוניברסיטאות שיתנהגו כפי שנהגו בעבר.
2. עליו להסלים את המאבק: לנתק מימון, לפרק את מערכי ה־DEI ולהסיר מחלקות כמו לימודי המזרח התיכון שהפכו למנועי אנטישמיות.

במקביל, גופים יהודיים כמו הליגה נגד השמצה (ADL), הוועד היהודי-אמריקני וארגון הלל צריכים להפסיק להתנגד לרפורמות של טראמפ. צעדים שטחיים שאינם מטפלים בשורש הבעיה אינם יעילים.

החודשים הקרובים עלולים להיות קשים ליהודים בארה״ב, נוכח גל חדש של אנטישמיות מונע על ידי שקרים על ישראל. אך יש לזכור שהם לא לבד. סדר העדיפויות של טראמפ במאבק בשנאת יהודים מציב את האוניברסיטאות במצב שבו הן חייבות להבין שיהיה מחיר להפקיר את הסטודנטים היהודים.

אפשר רק לקוות שזה יספיק כדי להניע את ההנהלות לפעול ולבער את הנגע הזה מהאקדמיה.

יונתן ס. טובין הוא העורך הראשי של JNS (Jewish News Syndicate). עקבו אחריו: @jonathans_tobin